שו"ת : האם מותר להשתמש באביזרי עונג
שאלה
הרב שלום!
לאחרונה נחשפתי לאתרים המיועדים לציבור הדתי המתירים שימוש באביזרי עונג מיניים. האם מותר לאדם שומר מצוות להשתמש באביזרים אלו? האם אין חשש שהם ירחיקו בין בני הזוג כיוון שלא יצטרכו אחד את השני? האם אין בזה משום פריצות?
תשובה
שלום לשואל!
התשובה לשאלה זו תלויה במטרת השימוש של הרוכש אותם. לענ"ד המטרה הראשית של קיום מצוות עונה בין בעל ואישה הוא שאדם ישמח את אשתו לדבר מצווה, וגם להיפך, ובכך יחזקו את האהבה והקשר ביניהם. יש כמובן מצוות פרו ורבו, והיא מצווה נפרדת של הבאת ילדים לעולם. אך מצוות עונה שייכת גם במקום שאי אפשר להוליד ילדים כגון שהאישה בהיריון או משתמשת באמצעי למניעת היריון.
אלו דברי הלכה פשוטים.
מה שלא פשוט הוא שגברים ונשים הם שונים מאוד זה מזה, ודרכי הסבת הנאה ועונג הדדיות גם הן שונות מאוד. זה דבר שצריך ללמוד ונרכש עם הזמן והניסיון ההדדי. תנאי הכרחי לכך הוא תקשורת מילולית טובה בין בני הזוג על יחסי האישות המשותפים שלהם.
יש נשים שמתקשות להגיע להנאה מינית ללא סיוע חיצוני. עקב יובש בנרתיק, גירוי ידני או באיבר המין של הגבר יכול להיות מכאיב, ועל כן במקרים רבים ראוי להשתמש בחומר סיכה. בדיוק לאותה מטרה משמשים אביזרי עונג. יש נשים שזה מסייע להן להגיע להנאה מינית, כאשר הניסיון של הבעל לעשות זאת לא מועיל ואף מפריע. אם השימוש באביזר זה הוא עם הבעל כדי לחזק את הקשר ביניהם, אז זה דבר חיובי, כמו במקרה של חומר סיכה. אפשר להשתמש באביזר בשלבים שונים של היחסים בין הבעל והאישה, בעזרתו או לבד, כל עוד המטרה היא שיהיה להם טוב יחד.
באשר לשאלה אם זה גורם לאישה ללמוד ליהנות בלי בן הזוג - עוד לא פגשתי אדם שמעדיף חיי בדידות על פני חיי זוגיות, אלא אם הוא כל כך נפגע ובחר בחירות כל כך גרועות שהוא כבר לא סומך על עצמו שיוכל לחיות בזוגיות. אבל רובא דרובא של אנשי העולם מחפשים, כמהים ומתפללים לחיות חיים זוגיים, ומוציאים על כך כספים רבים. מכשירים או רובוטים לעולם לא יצליחו להחליף את החוויה האנושית, ולכן איני חושש לכך כלל, במיוחד בחברה מסורתית שאנו מחנכים בה את ילדינו על ערך חיי הנישואין והמשפחה – איני סובר שאביזר זה או אחר יוכל להחליף את החוויה של גרימת טובה והנאה זה לזה שמתבטאת באופנים רבים אחרים כל כך, חוץ ממה שמכשיר מסוגל לעשות.
לא מצאנו בדברי חז"ל והפוסקים האחרונים כל איסור בשימוש באביזרים אלו, וכלל גדול נקוט בידינו: מה שלא אסרה התורה, לא בדברי חז"ל ולא בהנהגה טובה ממילא היא מותרת.
אך האם השימוש בכלי זה כרוך בחוסר צניעות?
כלשון השאלה, זהו רק כלי ומכשיר. וכמו כל מכשיר אחר, אפשר להשתמש בו לטוב ולמוטב. האינטרנט יכול להיות מכשיר של פריצות או מכשיר להפצת דברי תורה לכל פינה בעולם. ריבונו של עולם נתן לנו את אפשרות הבחירה בקידוש החומר בעולם הזה. השאלה היא רק אם אנשים שוקעים בחומר או מקדשים אותו. אין באביזר מין שום דבר חוץ מכלי. הוא יכול להיות מכשיר שמחבר ומוסיף עניין והנאה בחדר המיטות של בני הזוג, כדי שהאהבה והתשוקה תשרור ביניהם לאורך ימים ושנים.
בשנים עברו, רכישה של אביזר מין הייתה כרוכה בחשיפה לאתרים או לחנויות שמכילים תכנים בלתי צנועים. ב"ה היום יש אתרים המיועדים לציבור הדתי שאין בחשיפה לתכנים שבהם כל איסור, במיוחד לאנשים נשואים.
ומכאן לאחד האתגרים של תקופתנו: אנו חיים בדור של בחירה מוחלטת. כבר עברו הימים שאדם היה חייב לחיות על פי קודים שהכתיבה החברה. דבר זה גורם לבחירה בטוב אך גם רעות בצידו, כגון עלייה תלולה בשיעורי הגירושין בימינו.
לכן אתגר מרכזי של החברה שלנו הוא מציאת הדרך של אהבת בני זוג זה לזה במשך עשרות שנים של נישואין עם העלייה בתוחלת החיים. לפעמים אביזרים, משחקים, שיחה נאה ועוד אמצעים יכולים להכניס עניין לחיים האישיים של בני הזוג, ולכן אני מוצא חיוב באמצעים כאלו או אחרים המחזקים את הרצון של בני הזוג להיות יחד.
בברכה,
רפי אוסטרוף
הכותב/המשיב, המשיב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.
מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.
[1] כתבתי בסיפרי "לדעת לאהוב" פרק שלם על גיוון וחידוש בחדר המיטות, עיין שם.