ישקני מנשיקות פיהו

לכבוד חג מתן תורה נעיין בסוגיה מעניינת מתלמודינו האהוב.

רנה יסנק: הנשיקה גורמת לשני אנשים להיות כל כך קרובים זה לזה, שהם לא רואים אף מום אחר בגופם

התלמוד הבבלי הוא אחד מספרי היסוד של המורשת היהודית, אם לא ה...ספר, אולי אפילו יותר מהתנ"ך. ההשפעה שלו על עולם ההלכה והמחשבה היא נוכחת בכל צעד ובכל דבר הלכה של יהודי המחוייב לעולם של הלכה ושל תורה ומצוות. כל מי שמצוי בעולם התלמודי יודע שאופי הדיון בגמרא הוא פתוח, ישיר וללא העמדת פנים. גם גדולי עולם של תקופת התלמוד, לא יוצאים ממנו ללא פגע אם נהגו שלא כדין בעיני חבריהם.

גם בנושאים של מיניות, הדיון הוא כנה, פתוח וישיר בניגוד להלכי הרוח בתקופות שונות לאחר מכן, ואף בימינו. סיפר לי תלמיד אחד על מה שהיה נהוג בישיבתו בחוץ לארץ, שהם מעולם לא למדו מסכת או סוגיא שמוזכרים בה ערכים הקשורים למיניות. אך כיון שהדיון בתלמוד הוא מאד אסוציאטיבי, די קשה, אם לא בלתי אפשרי ללמוד מסכת שלימה מבלי להיתקל בסוגיות של בינו לבינה במקום זה או אחר. הסיבה היא פשוטה: התלמוד הביט על מיניות כעל חלק בלתי נפרד מהחיים, ולכן אי אפשר למסגר אותה בקופסא של: למבוגרים בלבד. גם צעירים, רווקים וילדים הם יצורים מיניים, וממילא אי אפשר וגם לא רצוי להשתיק את הדיון. לדוגמא נביא את הסוגיה הבאה שבעיני היא דוגמא מצוינת לכך.

הגמרא במסכת ברכות דף ח ע"ב אומרת את הדברים הבאים:

"תניא, אמר רבי עקיבא: בשלשה דברים אוהב אני את המדיים:

כשחותכין את הבשר - אין חותכין אלא על גבי השולחן,

כשנושקין - אין נושקין אלא על גב היד,

וכשיועצין - אין יועצין אלא בשדה.

רש"י מסביר במקום:

"על גב היד - את יד חברו הוא נושק, ודרך חשיבות הוא זה, מפני הרוק."

כלומר רבי עקיבא אהב את הנקיות של אנשי מדי בכך שהם נושקים אחד את השני לשם ברכת שלום על היד ולא בפה או בפנים מפאת נקיות הדבר.

המהרש"א אומר כאן את הדברים הבאים:

אלא ע"ג היד כו'. ... אבל הכתוב משבח נשיקות פה אל פה כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו כפירש"י שם? ונראה לפרש דהכא משום צניעות נגעו בה דומיא דהנהו ג' דברים כו'

דבסמוך דנשיקות פה הוא קירוב בשר הוא ראוי בין איש לאשה במקום צניעות אבל באחרים הוא דרך פריצות כדאמרינן פ"ק דשבת (י"ג א') גבי עולא דמנשק לאחוותיה אבי חדיא ולא בפה וק"ל:

המהרש"א, מגדולי התורה ומפרשני התלמוד החשובים מהמאה ה – 16, בדרך אגב, מגניב לנו התנהגות של קירוב ראוי בין איש ואישתו. איש ואישה מתנשקים בפה במקום פרטי בינו לבינה בלבד. ייתכן שאנחנו חשבנו שבמאה ה – 16 לא היתה אהבה בין איש ואישה אי שם במזרח אירופה החשוכה. אבל המהרש"א מגלה לנו אחרת ומשבח את הקירוב בין איש ואישה על ידי נשיקה בפה. כנראה שבזמנו, כמו במקומות רבים בעולם גם בזמנינו, נהגו גברים ונשים להתנשק לברכת שלום מנומסת, ועל זה הוא אומר שזוהי דרך פריצות, ועל כן הגמרא משבחת את אנשי מדי שמנשקים על גב היד [רש"י פירש שזה הנוהג בין אדם לחברו, אבל לפי הדוגמא שהביא המהרש"א בסוף דבריו מהגמרא בשבת, כנראה הוא התכוון לשלול התנהגות כזאת בין אדם לבין אישה אחרת].

רש"י על הפסוק הפותח בשיר השירים: "ישקני מנשיקות פיהו" אומר את הדברים הבאים:

"זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה מי יתן וישקני המלך שלמה מנשיקות פיהו כמו מאז, לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון כחתן אל כלה פה אל פה."

רש"י, כמו לאחר מכן המהרש"א מדבר על הנשיקה הנהוגה בין חתן וכלה: פה אל פה, וכך אנו שואפים ביחסים שלנו עם רבונו של עולם. לא נשיקה מרוחקת של נימוס על גב היד, אלא נשיקה של קירוב: פה אל פה.

הנשיקה בין איש ואישה היא דבר שראוי להשקעה ולמחשבה. יש הנוהגים לתת נשיקה חטופה כל פעם שיוצאים

הספר "לדעת לאהוב" בגרסה דיגיטאלית. מומלץ לקרוא בזוג.

מהבית או מתראים. הבעיה בנשיקה כזאת בחברה המחנכת להפנמה ולא להחצנה של מנהגי קירוב בשר, שבסביבה פומבית או ליד הילדים עולה השאלה האם זה ראוי רבים אינם מרגישים בנוח להתנשק ליד הילדים. מצד שני, אם לא ננהג אף פעם בקירוב מגע ובשר ליד ילדינו, איך הם יידעו איזו התנהגות ראויה וטובה הם צריכים לאמץ כשיגיע זמנם להקים את הזוגיות שלהם? לכן אני סבור, שאחת לכמה זמן, אולי בנשיקה של שבת שלום לאחר הדלקת נרות, ראוי לבעל ולאישה להתנשק "פה אל פה" כמו שרש"י כותב כאן כדי שהילדים יגדלו בבית של אווירה בריאה של חיבת בעל לאשתו, שבא לידי ביטוי גם בצורה גופנית.

עניין נוסף בנשיקה, היא מקומה לפני קיום יחסי אישות. לרבים, הנשיקה היא רק הקדמה ל"דבר האמיתי". אבל באמת, הנשיקה היא מטרה וייעוד בפני עצמה, וראוי להשקיע בה בין אם זה יוביל להמשך או לא. היא עומדת בפני עצמה, ולא רק כהקדמה או כחלק ראשון של יחסי אישות. לפעמים לזוג לוקח זמן רב, ואפילו שנים עד שהם מוכנים להתמסר זה לזו בנשיקה עמוקה הכוללת שפתיים ולשון, והדבר אכן קשור לאינטימיות ולאימון בין בני הזוג.

רנה יסנק אמר על הנשיקה:

"הנשיקה גורמת לשני אנשים להיות כל כך קרובים זה לזה, שהם לא רואים אף מום אחר בגופם".

רפי אוסטרוף

---

הכותב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.

מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.