פוחת והולך או מוסיף והולך?
עודכן: 4 באוג׳
למה זוגות היום מקיימים פחות יחסי אישות
יותר ויותר מחקרים בארה"ב מצביעים על כך שזוגות נשואים עושים את "זה" פחות ופחות. כמה פחות? תלוי איזה מחקר קוראים, אבל פעם בשבועיים-שלוש ואף פעם בחודש בלבד כלל אינו נדיר.
אין ספק שעבור זוגות שומרי מצוות המקפידים על דיני טהרת המשפחה דרושים מחקרים ייעודיים, אבל הטרנד הכללי של מה שקורה בעולם בדרך זה או אחר, משפיע גם עלינו.
למה זה משפיע גם עלינו, כי בעיון בחלק מהסיבות שהחוקרים והמטפלים המיניים מצאו שמביאים לירידה בתדירות היחסים, בוודאי שייכים גם אלינו.
אז מה הסיבות לכך?
ניידים: כלומר הנוכחות הבלתי פסוקת של טלפונים ניידים בחיינו. אנחנו הולכים איתו לישון, מתעוררים איתו בבוקר (הטלפון-לא בן\בת הזוג), אנחנו מסתכלים עליו בממוצע 150 פעמים ביום ובאופן כללי, יש לנו עולם שלם של תוכן שם ולא בחיים המיידיים הסובבים אותנו. זה כולל את בן\בת הזוג. מה שקורה בטלפון הרבה יותר מעניין. אז בין השאר זה משפיע בצורה ישירה או עקיפה על הרצון והחשק להתנתק ולהתמסר אחד לשני.
מירוץ החיים. פשוט אין לנו כח. אנחנו כל כך עסוקים עד שחיי האישות הופכים להיות עוד מטלה, במקום משהו שרוצים להיות בו, לחוות אותו ולהתמסר אליו. זה עוד משהו שצריך לשים עליו √ בנוסף לאסיפת הורים בבית ספר, טלפון לאמא, הבר מצווה של השכנים, קניות לשבת ועוד מטלות.
פורנוגרפיה. כבר לא צריך בת זוג. הכל כאן וזמין, היא תמיד רוצה, זה לא דורש מאמץ גדול מדי, הרבה יותר מגוון וגם לא צריך 'משחק מקדים'. (די מטורף שגברים מוותרים על הדבר האמיתי בשביל פנטזיה עלובה, לא?)
ייתכנו עוד סיבות. מניתי את העיקריות השליליות. אך מחקרים שונים מראים גם על סיבה נוספת שאיני בטוח שהיא גרועה כל כך.
ביחד עם השינוי במעמד האישה, גם היחס לאישה בבית משתנה. אם בעבר, האישה היתה זמינה לכל פעם שהבעל ביקש לקיים יחסים, היום היחס בין הגברים לנשים הרבה יותר שוויוני. גברים מבשלים, מטפלים בילדים ואפילו חלקם עושים כביסה. ביחד עם השיוויון במטלות והראייה בזוגיות כשותפות שווה, נשים רבות מרגישות חזקות מספיק לקבוע גם את תדירות היחסים או במילים אחרות, לקיים יחסים כאשר זה מתאים להן ולא רק לפי רצון הבעל.
פעם שמעתי ממדריכת כלות ותיקה שאמרה על עצמה שהיא המדריכה הכי פתוחה. למה? כי היא אומרת לכלות שהיא מדריכה אותן להיות זמינה לבעלה תמיד ובאיזה אופן שהוא רוצה. המדריכה הזאת חשבה שהיא מועילה מאד לזוגיות של הכלות שלה. ייתכן שכן אם האלטרנטיבה היא התרחקות ופרישות יתר. אבל בעולם שנשים רגילות לעמוד על שלהן ולקבל את מבוקשן בכל תחום, אז גם בתחום האינטימי הנשים רשאיות ומקבלות את הזכות לקבוע את טיב היחסים במיטה.
הדבר הזה הוא כנראה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לירידה בתדירות קיום היחסים. נשים קובעות את התדירות לפי החשק או הרצון שלהן ולא לפי צו הבעל. אבל אין זה אומר שהאיכות נפגעת. הכותרת שנתנו למאמר זה הוא "פוחת והולך" (התדירות) לעומת "מוסיף והולך" – האיכות. אם האישה נהנית יותר ויוזמת את היחסים כי התדירות היא לפי הקצב שלה ולא שלו, כמעט בהכרח זה יכול לגרום לחיבור יותר קרוב ומשמעותי בעצם קיום היחסים. העבודה העיקרית שגם גברים וגם נשים צריכים לעשות זה ללמוד איך לצמצם את הפער בין הקצב שלו לקצב שלה ולהתאים ביניהם. וזו עבודה גדולה גם שלו וגם שלה. איך בדיוק זה עובד, זה נושא למאמר אחר.
בהצלחה!
רפי אוסטרוף
הכותב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.
מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.
קישור לחלק מהמחקרים:
_gif.gif)
