הכל בחוץ
עודכן: 5 באוג׳
אנו דור הפורנו
אחד המאפיינים המגדירים את תקופתינו היא העובדה שהכל בחוץ. כבר אין סודות, אין אינטימיות ואין משהו ששיך רק לנו. זה התחיל בקלות הבלתי נסבלת של הפורנוגרפיה. One click away וכל הסודות נמצאים בהישג יד. מה שרצית לראות, ובעיקר מה שלא רצית לראות. אין כבר אשליות מה יהיה ואיך זה ייראה, הכל כבר שם. אך פורנו, זה רק חלק קטן מהסיפור. פייסבוק הוא האמצעי העיקרי בו אנו מציגים את חיינו לראווה בפני כל [כולל הפוסט הזה]. אנו מעלים מחשבות פנימיות, תמונות שלנו בכל מיני מצבים, ועדכונים שוטפים על כל מה שקורה בינינו. איך אמרנו?– הכל בחוץ.
זה לא רק בחיים האישיים. לויקיליקס יש אידיאולוגיה צרופה האומרת שאין יותר סודות, גם לא למדינות. יש רבים התומכים באידיאל של חופש מוחלט בו אין גבולות לידע, וכל אחר רשאי וזכאי לדעת כל דבר על כל אחד אחר, וגם למדינות. אך לכל דבר יש מחיר. חז"ל בתחילת מסכת בבא בתרא הגדירו נזק מיוחד שנקרא "היזק ראיה". כל אדם רשאי לפרטיות מסוימת. הוא רשאי לחייב את שכינו להקים מחיצה בין ביתו שלו לבית חבירו על מנת שלא יראה מה הוא עושה ברשותו הפרטי.
למה? מה רע? יש משהו קורץ באמירה שאם הכל בחוץ, אז כבר אין סודות, ואז גם אין סודות אפלים. כלומר, תמיד האמת יוצאת לאור. אנשים לא יכולים לעשות חטאים במחשכים, כי בסוף הכל יתגלה. מצד שני, הוא מאבד לחלוטין את אישיותו הפרטית על ידי שיתוף עם כל העולם כולו את עולמו הפנימי. הוא מפסיק להיות אדם שחי עם עצמו, אלא אדם החי על במה. התוכן החיצוני הופך להיות העיקר, ולא הפנימי. וגם, אנו חייבים את חומת ההגנה של פנים/חוץ על מנת לחיות. אוי ואבוי אם כל אדם היה יוכל לקרוא את מחשבותיי. כבר לא היו נשארים לי חברים והייתי מבוזה בעיני כל. מזל שהמחשבות שלי אינן מתורגמות ישר לקיר שלי בפייסבוק.
איבוד האינטימיות מה שעושה אותנו בני זוג, אוהבים, חברים, זה בתנאי שמה שיש בינינו, הוא רק בינינו. אם כל מה שאני עושה עם חברתי או אשתי, אני משתף את כל העולם בחוויות, אז היא כבר לא רק אשתי וחברתי, אלא רכוש משותף לי ולעוד כמה. אין אויב גדול יותר לזוגיות מאשר פריצת החומה הבלתי נראית של שיתוף אחר בסודות הפרטיים האישיים שלי ושל בת זוגתי. שיתוף אחרים בסודות שלנו או בחולשות שלה כבגידה תיחשב. כיון שלא הכל בחוץ אז לי ולה יש מרחב מוגן של אנושיות פשוטה!! האיבוד לדעת של המרחב הפרטי, הוא קצת האיבוד לדעת של האישיות הפרטית שלי.
רפי אוסטרוף
הכותב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.
מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.
_gif.gif)
