שו"ת: האם מותר לקיים יחסים עם בגדים?

שאלה

הרב, שלום!

אני אוהבת ללבוש פריטי לבוש שונים בזמן קיום יחסי אישות, כגון: חזייה, גופייה ולפעמים דברים אחרים. האם מותר? שמעתי שאסור ללבוש שום דבר בזמן היחסים?

תשובה:

הגמרא במסכת כתובות דף מח. אומרת:

תני רב יוסף: "שארה" - זו קרוב בשר, שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן. מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה."

משמע מהגמרא שאסור להיות לבושים בזמן קיום יחסי אישות. אך כפי שניתן להבין מהסוגיא, הכוונה שם הוא בכיוון ההפוך. שאם אחד מבני הזוג, כנראה מתוך צניעות פסולה (ע"פ הריטב"א שם), דורש להיות עם בגדים בזמן קיום יחסים, זו עילה לגירושין.

כך משמע מהב"ח באבן העזר סימן עו בנושא זה:

"והאמת כך הוא שאין דין מורד ומורדת אלא בעושה כך מחמת שנאה וכעס... אבל באינו עושה כך אלא לצניעות או מחמת עצלות שלא להפשיט את הבגדים ולחזור ולהלבישן וכיוצא בזה אין זה מורד או מורדת."

הב"ח אומר שהתנהגות מינית שאינה רגילה או מוסכמת בין בני הזוג הוא בתנאי שזה נעשה מתוך כעס או מריבה. אבל הסיבה היא אחרת, כגון: עצלות אז בוודאי זה לא עילה לגירושין אלא אם זה נעשה בכל פעם בחוסר הסכמה של אחד מבני הזוג (ראו ברמ"א בשולחן ערוך, אב"ע סי' ע"ו סעי' י"ג שמדגיש את השיוויון בין בני הזוג בנושא זה).

הספר "לדעת לאהוב" בגרסה דיגיטאלית. מומלץ לקרוא בזוג.

בשאלה שלכם אתם מבקשים ללבוש פריט לבוש שדווקא מעצים את חיי האישות ולא מצמצם אותם, ולכן זה לא בניגוד להלכה. אמנם, ידוע שהזוהר מאד הקפיד על כך שבני הזוג יהיו ערומים בזמן יחסי האישות, אבל גם כאן הזוהר בא להוציא מהאפשרות שתהיה חציצה לא בריאה בין בני הזוג שבא למנוע את האיחוד השלם בין הזכר והנקבה. אבל אם בני הזוג שלמים באיחוד הגופים שהלם, אז הוספת פריט לבוש מתוך רצון של אחד מבני הזוג ובהסכמת השני או ברצון שניהם, אין בו חסרון ואף מעלה של קירבה שאחד מרצה את השני.

סיכום: מותר ללבוש פריט לבוש זה או אחר בזמן קיום יחסים בתנאי שזה ברצון ובהסכמה של שני בני הזוג. אסור לקיים יחסים לבושים בבגדים אם זה נעשה מתוך כעס, פגיעה או צניעות יתירה של אחד מבני הזוג.

רפי אוסטרוף

---

המשיב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.

מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.