כשדברים משתבשים לטובה

אנשים רבים היו רגילים לצאת בבוקר לעבודה, להיות עסוקים במשך היום בחוץ ובערב לחזור הביתה מותשים ועייפים, להיות שותפים קצרים במטלות הבית, ללכת לישון וחוזר חלילה למחרת לאותה רוטינה. פתאום אנשים כאלה מוצאים את עצמם עוד יום ועוד שבוע בסלון, במיטה, עוברים מחדר לחדר ולא מוצאים את עצמם. המצב הכלכלי נכנס למשוואה בהרבה בתים שהיו רגילים לחיים נוחים יותר עם פרנסה בטוחה. ההכנסות קטנו וההוצאות גדלו, הזמנים לא זמנים והכל משתבש, אוכלים יותר, שוקעים יותר ויותר בספה ובעיקר אל תוך עצמנו, וכאן נשאלת השאלה האם אנחנו נותנים למציאות להתל ולשחק בנו כפי רצונה או שאנחנו אוזרים כוח למנף את המציאות ולבנות ממנה משהו יעיל וחזק יותר. או במילים אחרות האם אנחנו נותנים לעצמנו להיות תוצאה של המציאות או שאנחנו לוקחים את המושכות בידינו ומוליכים את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו אל חוף מבטחים.

אתגר התקופה

מסתבר שהתקופה הזאת מאתגרת יותר מתמיד. מאתגרת כי אנחנו שוהים יותר ביחד, וכתוצאה מכך מטבע הדברים יש יותר אי הבנות, אי הסכמות, הזמנים מתחילים להשתבש, קמים מאוחר יותר מהרגיל, הגבולות מטשטשים, היחס נעשה שונה ובלתי רגיל, צפוף יותר, חלקינו הופכים להיות פקעת של עצבים וללא מנוח. בנוסף, יש הרבה אי וודאות, ועננים כבדים של ספיקות ממלאים את המרחב, מה יהיה, מתי זה יגמר, איך זה יגמר, מה יהיה עם הפרנסה, ועוד שאלות רבות אחרות.

אולי גם מטרידים אתכם העובדות הבאות כאשר אתם חווים שחלקים מהחברה כבר חזרו לשגרה, חלקים אחרים עדיין נלחמים על החופש שלהם, תלמידי בית הספר חלקם חזרו עם מסכות וחלקם הורשו להוריד לזמן מה. אבל כאשר נתבונן נראה כי כל אלו הם התמודדויות שמחוץ לבית. אשר לא תמיד יש לנו שליטה עליהם. ישנם בהחלט דברים שנוכל לקחת שליטה עליהם ולנהל אותם בחוכמה דווקא בזמן הזה יותר מכל הזמנים האחרים בהם אנו עסוקים וטרודים יותר.

האם שאלת את עצמך?

האם היה לך זמן, פנאי נפשי-רגשי, או מודעות לשאול את עצמך מה קורה בתוך הבית? איך תוכל למנף את כל הכאוס הזה שנוצר בעל כרחך לבנות את היחסים ואת הקשרים שלך עם בני הבית? עם בת הזוג שלך, עם הילדים? אולי זהו זמן שמעולם לא היה כמוהו אמנם מצב שנכפה עלינו מבחוץ, ואולי זמן להתעוררות למי שעוד לא הספיק.

2 סוגי בני אדם, איזה סוג של אדם אתה?

נראה שמצבים שבאים מבחוץ בונים או שוברים בני אדם. ישנם אנשים שמצבים כגון אלו מחזקים ובונים אותם להיות איתנים יותר, והם אלה אשר רואים בכל דבר אתגר, וזה המצב יוצר אצלם מוטיבציה וכוח להתגבר. ויש את אלה שכשבאים מצבים שלא ציפו להם רק שוברים אותם ולא נותנים להם מנוח. והם רואים במצבים מעין אלו מחסום אשר מונע מהם לעבור אל השלב הבא, או לצלוח את המצב הנוכחי, או אפילו מקשה עליהם להתנהל כרגיל כמו שהיו רגילים קודם לכן.

"אתה משנה את המציאות על פי תפיסת העולם שלך ועל פי התגובה הנפשית – רגשית שלך"

2 תפיסות למציאות, מהי התפיסה שלך?

מה שחשוב שנזהה שהמציאות היא אותה מציאות והיא לא משתנה בעקבות רוח כזו או אחרת, בעקבות וירוס כזה או אחר. ורק שינוי בתפיסה שלנו את המציאות יותיר אותנו בעמדה של בחירה. כי מי שיתפוס את המציאות כאתגר, הוא רק יתעלה ויתחזק מזה, ומי שיתפוס את המציאות כקושי זה רק יתקע אותו ויעכב אותו מלהתפתח ולהשתנות.

איך להתייחס לאתגרים שבאים?

באופן כללי חשוב לחלק את האתגרים לשניים, יש את האתגרים שיש לנו שליטה עליהם ואנחנו יכולים לקחת חלק בהם ולגרום לשינוי כלשהו, וישנם אתגרים שהם חיצוניים מאיתנו ואין לנו כל שליטה עליהם לפחות לא בשלב זה. להיות ערים בכל מקרה צריך. 

2 סוגי זוגות, איזה סוג אתם?

מה שבטוח זה מחלק אותנו בצורה מאד גסה לשני חלקים יש את הזוגות האלה שילחמו על התא המשפחתי שלהם ויש את אלה שיוותרו כי המחסומים רבים מידי עבורם, והם לא מצליחים להרים את הראש מעל המים לראות בזה אתגרים.

השאלה שכדאי לך לשאול את עצמך

השאלה הנשאלת היא: האם המצב של התקופה הוא זה שגרם לנו להוציא דברים חדשים מעצמנו כעסים, דיבורים לא יפים, השפלות, זלזול, חוסר סבלנות. או שהדברים תמיד היו שם במצב רדום ותמיד היה מצב מתוח בבית רק שבמירוץ הזמן לא יחסנו לזה חשיבות מיוחדת. האם המצב זה שגרם לנו להציף את הדברים החוצה או שגם בלי המצב, היחסים שלנו לא היו תקינים. חשוב שנתבונן בשאלה המהותית הזו...

קח אחריות!

בשני המקרים אנחנו נדרשים לקחת אחריות. בין אם יש מצב לא מתוקן מלכתחילה הרי שאנחנו צריכים לתקן אותו ואולי עכשיו המציאות זימנה לנו אפשרות להתעוררות לתיקון. ובין אם נכנס גורם חיצוני שגרם לשיבוש במערכת היחסים. הרי שמשהו לא היה חזק מספיק מלכתחילה, ועלינו לחזק את עצמנו. בכל מקרה עכשיו זה הזמן כי אין זמן אחר חוץ מעכשיו.

"כדי להיות יכולים לטפל בכל מה שנדרש במרחב המשפחתי, אנחנו צריכים לפנות זמן לחישוב מסלול מחדש"

המציאות באה לעזרתך

כנראה שהמציאות מדרבנת אותנו להיות במקום הזה כדי לבנות קשרים אנושיים נורמליים. נראה כי לא נוכל לחזור למצב הקודם של שגרה ושחיקה במערכות היחסים שלנו, נראה כי המציאות עוזרת לנו להביא את עצמנו ואת היחסים שלנו אל מצב חיים חדש, מצב בו נכבד אחד את השניה ונבנה מצב אידיאלי ונוח יותר לחיות בו. לא נוכל עוד לחיות באשליות, או להסתתר מאחורי מסכה להחביא את עצמנו. עלינו לפתח תקשורת כנה ולהיות אותנטיים ככל שניתן.

זה ברור שיחסים שחוו משבר, יחסים שחוו תהליך של הירדמות, יחסים שנלקחו כמובנים מאליהם ולמדנו לחיות בתוכם, יחסים של "שגרה מבורכת", יהיה מורכב לבנות ולהחזיר אותם בבת אחת למסלול נורמאלי ותקין, לא נוכל פתאום לחוות אהבה שמחה ואושר. נצטרך לרתום את עצמנו לעשות פעולות יזומות על מנת לעלות חזרה על דרך המלך.

מאיפה להתחיל?

תמיד אפשר להתחיל מלאפס את מערכת התקשורת הבינאישית שלנו, להתחיל בתקשורת טובה ומכבדת. לאפשר לבן הזוג ולילדים את המרחב הנפשי – רגשי לבטא את עצמם, לאפשר מקום של כבוד, תשומת לב והקשבה. אלו האלמנטים שיעשו פלאים ביחסים שלכם גם אם מעולם לא נתקלתם ביחס מכבד ולא היתה לכם דוגמה אישית להעתיק ממנה, גם אם מעולם לא נתקלתם ביחס מכבד, או שאולי גם איבדתם את האמון שמשהו יקרה ביחס ליחסים האלה. זה הזמן לתת צ'אנס, זה הזמן להתאחד, לחשב מסלול מחדש לטובה, זה הזמן לבנות את התא המשפחתי, ולא לחשוב על לפרק לפני שבדקתם היטב את האפשרות להישאר ולבנות.

לכוון את המיקוד שלנו מבחוץ לפנים

אז השגרה והשקט הנפשי שלנו עד כה היה בחוץ, מהיום אנחנו לומדים להכווין את תשומת הלב שלנו פנימה אל תוך התא המשפחתי ליצור בו שגרה מבורכת אמתית, שגרה שאנחנו יצרנו ולא שנוצרה מאליה כשקט תעשייתי. שגרה שמורכבת מסדר יום, שגרה שיוצרת יציבות נפשית – רגשית שתביא בעקבותיה רוגע, נחת, שלווה ותיצור לנו שקט נפשי אמתי.

עכשיו אנחנו נדרשים להתמודד, לעמוד מול האתגרים, להתנהל ולהתנהג בדרכים של סבלנות, של תשומת לב, של הקשבה, של נתינה, של עזרה, אל מול מצבים שאנחנו צריכים ונדרשים להעצים את מי שעומד מולנו ולתת בו הכוח לגדול ולצמוח.

"אם יש משהו אחד שכדאי שנכניס ליומיום שלנו זה;

סדר יום"

איך עושים את זה?

- מייחדים זמן איכות שהוא זמן מיוחד רק לאדם אחד בכל פעם.

#) פעם זה אתה ובת הזוג

#) פעם זה אתה והילד שלך

#) פעם זה אתה והמשפחה כולה

#) פעם זה אתה ועצמך

כל אחד צריך ליצור את המרחב שלו כדי שיהיה לו את הכוח והסיבולת להכיל את הזולת. למעשה אתה ואת כבעלי משפחה צריכים ליצור זמן איכות לעצמכם ביחד וכל אחד בנפרד, כדי לעשות חושבים איך מאחדים את המשפחה, ואיך מצמצמים למינימום את המריבות ואת הנזקים בבית.

תזכרו שהילדים צריכים אתכם עכשיו יותר מתמיד, ומבחן הסבלנות ההורי שלכם נמדד דווקא עכשיו. הרגעים האלה שאתם בנוכחות נרשמים ונחקקים לנצח על לוח הלב של בני הבית. הילדים ובני הזוג שלכם צריכים תמיכה ועידוד וגם מילה טובה. הסתכלות והתמקדות על החלקים הטובים והחיוביים שלהם.

גם בן/בת הזוג צמאים לתשומת לב ולמילה טובה. אז אל תתנו להם להתייבש. אל תתנו לרעשי הרקע להסיח את הדעת שלכם מהדבר האמתי שהוא התא המשפחתי שלכם.

אתם מוזמנים לשתף בתגובות איך אתם מכניסים את זמני האיכות לסדר היום שלכם כשגרה מבורכת, יעילה ומובנית. שתפו איך זה עובד לכם ובהתמודדויות שאתם נתקלים בהם. אתם מוזמנים להוסיף רעיונות משלכם למילוי הזמן.

זכרו את 2 הכללים החשובים של החיים:

1. לדאוג בכל יום להיות טובים יותר מיום האתמול.

2. לגדל ולהעצים את השני זה מה שיעזור לנו להצמיח ולגדל את עצמנו.

מיכאל אלר 

זה הזמן להתאחד, לחשב מסלול מחדש לטובה, זה הזמן לבנות

הכותב, מיכאל אלר, מנהל מכון 'תבין' תל אביב. חוקר נפש. מנתח התנהגות. מאבחן ומעצב אישיות.

מומחה לתקשורת ויחסים בינאישיים. מגשר. יועץ אישי זוגי משפחתי וחינוכי.