איך מתניעים אהבה?

כבר מזמן מערכות יחסים לא מסתפקות במילוי צרכים כאלה ואחרים או כל מיני טיפים מפה ומשם, זה כבר הפך להיות הבייסיק של מי שצורך מודעות.

מערכות יחסים התחילו לייצר לעצמם יותר ויותר זהות משל עצמם, ממש ישות עצמאית שיש לה אופי משלה. ככל התפתחות מערכתית כך גם מערכות יחסים כבר לא מסתפקות בתחזוקה מתמדת או בזמן איכות כפי שקוראים לזה. הצרכים המשפחתיים ובכלל קשרים בין אנשים שנמצאים בקשר מתמיד מצריכים הרבה מעבר.

אז מה בכל זאת אפשר להוסיף או לעשות מעבר לנורמות הרגילות שאנחנו רגילים אליהם, ובעצם על מה כדאי לשים דגש בעיקר ובפרט בתקופות אלה? אז איך מטעינים אהבה וגורמים לגלגלים לנוע לטובתכם?

נראה כי מערכות יחסים צריכות בעיקר את התנועה האמתית של האהבה, להניע את גלגלי השיניים של האהבה, להפעיל את המנועים שמעוררים את האהבה. בכדי לעשות זאת עלינו להבין איך האהבה פועלת, מה האופי שלה ואיך להשיג ולמצות ממנה את המירב..

באופן כללי יש את האנשים שמרגישים שמערכת היחסים אליה נכנסו סוגרת עליהם, הם מרגישים חנוקים וללא יכולת תנועה במרחב הזוגי. לעומתם יש את האנשים שמצליחים לטפח ואף לפרוח במערכת הזוגיות. וזה לא רק שהם לא מרגישים נעולים, אלא יש להם מרחב תנועה. האם זהו הבדל מקרי, או שניתן להתחקות אחרי הגורמים, לשנות ולנהל את האהבה כפי רצוננו.

איך זה עובד ובמה זה תלוי?

נראה שהדבר שיוצר את השינוי בין מערכת יחסים כזו לאחרת תלוי בתפיסת העולם אודות מהי מערכת זוגית או מהם מערכות יחסים. אלה המצליחים להתאוורר, לטפל, לטפח ולייעל את המערכת הזוגיות מבינים שהם כבר לא לבד, את כל הדברים צריכים לעשות כאן במשותף, מבינים שנכנסו למקום של יחסים שצריך לטפח לגדל לייעל ולתחזק כל הזמן, הם מבינים שנכנסו לדלת חדשה בחיים.

לעומתם, אלו האחרים אשר מתקשים לנהל את המערכת הזוגית, עדיין תפוסים ואחוזים בעצמם, הם נתקלים בקשיים כי הם חווים יותר את הנעילה של מערכת היחסים ולא את הפתיחות שהיא מביאה עמה. הם חווים שהמערכת הזוגיות נעלה אותם וכעת אין להם מרחב מחיה. לפני שנכנסו למערכת יחסים היו יחסית חופשיים לעצמם לעשות, לדבר ולהתנהג כפי רצונם, וכעת המערכת דורשת מהם לשתף, להיות חלק, להיות יותר בבית, לתרום מעצמם, לקחת אחריות ומחויבות, מערכת הדורשת מהם לרענן ולתחזק את הקשר.

אלה שמרגישים נעולים בדרך כלל מתקשים לנהל מערכות יחסים בהווה כי כאשר נכנסו לקשר חשבו על עצמם, חשבו איך בן הזוג יגשים לי את המטרות שלי, יסייע ויעזור לי, הסתכלו על עצמם בעיקר. אמנם אלה האחרים אשר רואים במערכת הזוגיות מרחב תנועה והתפתחות, מקום לשינוי וגדילה, רואים את המערכת הזוגיות מעבר, מסתכלים ממקום של לבנות לסייע לעזור ולאפשר למישהו אחר לגדול ולצמוח במרחב שלהם ואף לשמוח מכך. הם אינם רואים את הזולת כאויב או כמי שבא לקחת להם, או לגזול מהם את הזמן שהיה אמור להיות לעצמם, אלא להיפך, הם רואים בשיתוף חוויה מעניינת וכיף להם להיות במשחק הזה של החיים הזוגיים.

שורש ההבדל ביניהם הוא; אנשים של נתינה או אנשים של נטילה. אלה הנוטלים מהחיים, מחפשים את האינטרסים של עצמם, מי יכול להגשים להם חלום. ואלה של נתינה חושבים על האחר, איך לספק את צרכיו ואיך להרים ולהעצים אותו כלפי מעלה(מבלי כל פחד שזה בא על חשבונם).

החיים ובעיקר האהבה מצריכה את שני החלקים הללו, מצריכה נתינה מחד וקבלה מאידך. כך מתחילה תנועה של אהבה. החיים המאוזנים הם אלה הכוללים בתוכם גם את האני וגם את האחר. הכוח של הנתינה הוא הכוח המאתגר יותר, כי האדם חווה שהוא נחסר כאשר הוא נותן, אמנם הכוח של הנטילה הוא כוח יותר מצוי. העניין הוא להצליח לאזן בין השניים. החיים נמצאים ביני ובינך.. והמרחב המשותף שהצלחנו לבנות, הוא המרחב היחיד ששייך לשנינו, כאן נמצאים החוויות המשותפות שלנו, הסודות והקסמים, כל השאר הוא רק של צד אחד משנינו. ביחסים אנחנו לומדים לאסוף חוויות משותפות שיזכרו ויחקקו על לוח ליבנו וירשמו כחותם המטביע את חותמו על אדמת הנפש.

באהבה

---

הכותב, מיכאל אלר, מנהל מכון 'תבין' תל אביב. חוקר נפש. מנתח התנהגות. מאבחן ומעצב אישיות.

מומחה לתקשורת ויחסים בינאישיים. מגשר. יועץ אישי זוגי משפחתי וחינוכי.