איך באים ילדים לעולם? (חלק ראשון)

"סבתא, איך באים ילדים לעולם?" שאלה הנכדה בת התשע. הסבתא עוצרת ממלאכתה, חושבת כמה שניות ועונה: "אמא שוכבת על המיטה, מפשקת את הרגליים, ואבא עושה עליה פיפי". כאשר הנכדה חזרה הביתה, היא מיד ניגשה לשאול את אמה האם זה באמת נכון, ואם זה נעים ולמה היא בכלל עושה את זה, כי זה נשמע לה ממש ממש מגעיל.... את הסיפור הזה שמעתי מאמה של אותה ילדה בת תשע, ששיתפה אותי בסיפור, וביחד חשבנו איך אפשר "למזער נזקים" אחרי המסרים הטראומתיים שעברו מסבתא לנכדתה. השאלה איך באים ילדים לעולם מעסיקה הרבה הורים שאני פוגש. האם כדאי לדבר עם הילדים על זה, ובאיזה גיל, ומה כדאי לספר ומה עדיף להצניע. אני רוצה להתייחס לנושא החשוב הזה בכמה נקודות -קודם כל על "איך" מדברים על זה, ובבלוג הבא על "מה" מדברים.

כמה נקודות מוצא:

1. אנשים מחפשים ידע, וידע הוא לא דבר רע. פעם היתה מחשבה שאם לא נדבר על הדברים האלה עם ילדים, הם יגדלו יתבגרו, וכשיגיעו לגיל "המתאים" יהיה אפשר לדבר איתם כאדם בוגר לרעהו. אבל זה לא מה שקורה במציאות. לילדים (וגם למבוגרים) קשה לחיות בחוסר וודאות או לחיות עם שאלות גדולות. אז הם מחפשים תשובות. היום פרופ' גוגל וד"ר אינטרנט יכולים לתת תשובה לכל שאלה, אבל בחלק מהמקרים אלה לא תשובות נכונות, מותאמות התפתחות או התשובות שאתם רוצים שהילדים שלכם יקבלו.

2. תיזמו. במקום לחכות שהילד יבוא וישאל בזמן הכי לא נח לכם את השאלות שהכי קשה לכם לתת להם מענה - תיזמו אתם מראש שיחה איתו. תמצאו את הזמן ואת המקום שנוחים לכם. תכינו אתם את התכנים שחשוב לכם לדבר עליהם ותדברו על זה מיוזמתכם, במקום להיגרר לשאלות כשאתם נתפסים "עם המכנסים למטה" או מנסים למזער נזקים במקום לדבר מראש בצורה חיובית ובונה על הנושא.

3. שימו לב לתגובות הלא מילוליות שלכם. נכון, לשוחח על מיניות עם ילדים יכול להיות מביך, קשה, והפעמים הראשונות יכולות להיות מאד מהוססות. עם זאת, תדברו על הנושא עם חיוך ובאווירה טובה. כשילד מגיע ושואל שאלה אינטימית וההורה מגמם או שולח אותו לבת\בן הזוג, הילד מבין שההורה הוא לא כתובת לשאלות שכאלה והוא לא יבוא לשאול יותר (עיין סעיף 1). אפשר להסביר לילד שזה נושא מורכב ואין תשובה מיידית, אפשר להסביר שקצת קשה לאבאמא לדבר על הנושא וזה מביך אותם - אבל טוב שהוא בא לשאול וחשוב מאד לדבר על זה.

4. דברו בגוף שלישי. אל תדברו על מה אתם עושים ומה הילדים עושים. זה אישי מדי ומביך מדי. דברו באופן מאד כללי על מבוגרים עושים ומה ילדים עושים (ולאו דווקא מה אתם מצפים שהילדים שלכם יעשו).

ודבר אחרון, כל דבר שאתם כהורים תגידו, גם אם אתם לא מומחים, גם אם זה קשה לכם, עדיין זה יהיה הרבה יותר טוב מכל דבר שהם ישמעו וילמדו בחוץ... התשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם - בפוסט הבא....

---

הכותב הוא קרימינולוג קליני (M.A) ומחנך למיניות בריאה, מנחה סדנאות והרצאות למתבגרים ומבוגרים.