שו"ת : משתה, מסיכות ומיניות במגילת אסתר - איזה גבולות נפרצים בפורים?

מחנך דגול היה לי פעם שאמר: בפורים מורידים את המסיכה שאנו לובשים כל השנה כולה.

מי שמכיר את הווי ההתנהגות בציבור הדתי והחרדי בימי הפורים, ובייחוד בעולם הישיבות, יודע בדיוק על מה הוא מדבר. אנשים מרשים לעצמם בפורים לעשות דברים, שלא היו עושים כל השנה כולה. לשתות, לעשן, להתלבש אחרת, להתפרע ועוד. חז"ל התייחסו לאימרה:

"נכנס יין יצא סוד".

(סנהדרין, ל"ח.)

כאשר אנו מורידים את ההגנות היומיומיות שלנו באמצעות אלכוהול, יוצא הטבע הפנימי שלנו. יש אנשים שאז אומרים את הדברים הכי מתוקים בעולם: לנשים שלהם, לגברים שלהם, לילדים שלהם, ובכלל. ויש אנשים שבהשפעת אדי האלכוהול: אונסים, מרביצים ועוד. הוא אשר אמרנו: באמצעות השתייה, כל הפנים יוצא.

לא רק ביהדות יש פסטיבל של תחפושות בתקופה זו. בעונת החורף יש עוד כמה פסטיבלים כאלו, והידוע ביותר הוא קרנבל המסיכות בוונציה, בבאזל ועוד. יש אומרים שמה שמסתתר מאחורי פסטיבלים אלו הוא אפשרות הפיתוי. כלומר המטרה הנסתרת של ייסוד הפסטיבל היתה למטרת הסתרה על ידי המסיכות. ותחת מעטה זה, ניתן לעשות כל חטא מתחת השמים. גם בחיים היומיים שלנו אנו מסתירים המון פעמים את האישיות שלנו האמיתית ויוצאים למרחב הוירטואלי בזהות בדויה ותחת מסיכה. לפעמים זה מאד משחרר, אבל הרבה פעמים זה משחרר את המקומות הכי אפלים שלנו. אנשים מהוגנים ברחוב, מתגלים בצ'אטים, בטוקבקים ובפורומים כנמוכים שבשפלים.

קיים דיון הלכתי בין הפוסקים האם בפורים מותר לגבר להתחפש לאישה ולהיפך. באופן כללי ישנו איסור תורה של גבר ללבוש בגדי נשים ולנשים ללבוש בגדי גברים. רוב המפרשים מסבירים את טעם האיסור מתחום הצניעות. על מנת למנוע אפשרות של גבר להגיע למתחם נשי לבוש כאישה, ולהיפך. הפוסקים שואלים האם איסור זה תקף גם בפורים, ורובם סבורים שכן. לא ראוי לגבר ללבוש בגדי נשים בצורה כזאת שאפשר לטעות במינו. גם לא בפורים.

במגילה עצמה ישנה הרבה מיניות באוויר. בהזמנת ושתי להראות יופייה, בלילה שכל הבתולות צריכות לבלות בארמון המלך, בהרמון הנשים שיושבות ששה חודשים בשמן המור ובבשמים, ובבחירת אסתר על ידי אחשוורוש. בניגוד לנהוג בפסטיבלי המסיכות בעולם, ביהדות ההקפדה על ההפרדה בין המינים נשמרה, על מנת שתהיה שמחה אמיתית שלימה, ללא מיניות זולה, נמוכה, כפי שבעצם היתה במגילה. על פי ההלכה: גבר אמור לתת משלוח מנות לגבר אחר, ולא לאישה, אסור להתחפש לבני המין השני ועוד.

המסר בעצם אומר: אפשר לשמוח כמעט ללא גבול, אבל בלי לעבור את גבול הטעם הטוב. שמחה נקייה, טהורה מתוך תורה ולא מתוך פריצות. הדר קבלוה בימי אחשוורוש (חזרו לקבל את התורה בימי אחשוורוש) – תלמוד בבלי מסכת מגילה.

בברכה,

רפי אוסטרוף

---

הכותב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.

מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.