שו"ת : אישה שמסרבת לתשמיש
עודכן: 4 באוג׳
הקדמה לשו"ת: כל השאלות הנכתבות במדור זה הן שאלות אמיתיות שנשאלתי. השאלה לעיל נשאלה כמובן במעמד צד אחד בלבד בלי שהיתה לי אפשרות לדבר עם האישה. ברור לי שלכל סיפור יש שני צדדים ולפני מעשה יש להיפגש ולשמוע את שני הצדדים. ייתכן שהבעל השואל הוא אדם מרוכז רק בעצמו, לא רגיש כלל לאשתו ולא שותף לצער שיש לה. ביחד עם זה, אני יכול ומחוייב לענות לפי מה שנשאלתי על ידי השאול. מכאן לתשובה שכתובה להלן.
שאלה
אני נשואי 12 שנה ויש לנו 3 ילדים מקסימים.
יש לנו בעיה שאשתי לא מעוניינת בתשמיש. כאשר היא מסרבת זה מקלקל את מצב רוחי ואני לא יודע מה לעשות. ניסיתי לדבר איתה ולבקש לגשת לטיפול זוגי אך ללא הצלחה. ניסיתי להפגיש אותה עם יועצת או אם רב אך ללא הצלחה. יש תקופות שאנו כמעט ולא מדברים. זה מקשה על התיפקוד שלי. חשוב לי לציין שהיא מעולם לא נהנתה ביחסי האישות. אני חי כמו כומר ליד אישה יפה וקרה. אני לא יודע מה לעשות. הלכתי למטפלים שונים ללא אשתי אך כולם אמרו לי שלא ניתן להתקדם ללא אישתי. נא לעזור לי.
בברכה,
תשובה
לשואל, שלום!
ממש הצטערתי לקרוא את מכתבך. הדברים שאתה כותב נוגעים ליסודות החיים הזוגיים ולכן אתייחס אליהם בזהירות רבה.
כך כותב הרמב"ם במשנה תורה, ספר נשים פרק י"ד הלכה י':
האישה שמנעה בעלה מתשמיש המיטה--היא הנקראת מורדת, ושואלין אותה מפני מה מרדה: אם אמרה, מאסתיהו ואיני יכולה להיבעל לו מדעתי--כופין אותו להוציא לשעתו, לפי שאינה בשביה שתיבעל לשנוי לה; ותצא בלא כתובה כלל.
וכך הוא כותב בהמשך:
ואם מרדה מתחת בעלה, כדי לצערו ואמרה, הריני מצערת אותו בכך, מפני שעשה לי כך וכך, או מפני שקיללני, או מפני שעשה עימי מריבה, וכיוצא בדברים אלו--שולחים לה מבית דין ואומרין לה, הוי יודעת שאם את עומדת במרדך, אפילו כתובתך מאה מנה, הפסדת אותה; ואחר כך מכריזין עליה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל יום ארבע שבתות זו אחר זו, ואומרים פלונית מרדה על בעלה, ואחר ההכרזה, שולחין לה פעם שנייה, ואומרים לה, אם את עומדת במרדך, הפסדת כתובתיך.
יב אם עמדה במרדה ולא חזרה--נמלכין בה, ותאבד כתובתה, ולא יהיה לה כתובה כלל; ואין נותנין לה גט, עד שנים עשר חודש, ואין לה מזונות, כל שנים עשר חודש. ואם מתה קודם הגט, בעלה יורשה.
יג כסדר הזה עושין לה, אם מרדה כדי לצערו--ואפילו הייתה נידה או חולה שאינה ראויה לתשמיש, ואפילו היה בעלה מלח שעונתו לשישה חודשים, ואפילו יש לו אישה אחרת. וכן ארוסה שהגיע זמנה להינשא, ומרדה כדי לצערו ולא נישאת--הרי זו מורדת מתשמיש.
הסבר לדברי הרמב"ם:
בית הדין שואל את האישה למה היא מורדת. ולכן למעשה אין ברירה אלא לנהל את הדברים בבית דין או אצל בורר.
אני מבין ממך שהיא לא מוכנה ללכת לאף מטפל זוגי. לכן בלית ברירה, מה שאני מציע לך לעשות זה להזמין את אשתך למגשר שינסה לפשר ביניכם.
באם לא תהיה פשרה, ז"א אשתך לא תסכים לטיפול זוגי, אז אין ברירה אלא ללכת לכיוון של גט בהסכמה, כיון שעל פי הלכה גבר לא אמור לחיות לצד אשתו כאשר הם אינם מקיימים יחסי אישות, והאישה נקראת מורדת.
המגשר צריך לברר, האם היא מוכנה רק פעם בחודש או פעמיים בחודש ואז אתה צריך להחליט אם אתה מסוגל לחיות עם זה. או שהיא בכלל לא מסכימה, ואז כנראה אין ברירה.
בקיצור, עליך לפנות לגורם מקצועי על מנת להחליט על המשך דרכך.
הכותב בדמע,
רפי אוסטרוף
המשיב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.
מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.