כיצד מיישבים את המתח בין מחקר מיני מודרני להלכה היהודית המסורתית?

בשנת 1948 פרסם אלפרד קינסי את ספרו הראשון על מיניות האדם: "התנהגות מינית זכר האדם" ובשנת 1953 הוא פרסם את מחקרו השני על מיניות האישה.

קינסי היה חוקר חרקים (אנטימולוג) עד שגילה שחקר מיניות האדם הוא הרבה יותר מעניין ואולי גם יותר חשוב. קינסי היה חלוץ המחקר המיני במאה ה-20 ואחריו באו שני חוקרים בולטים נוספים: וויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון. שניהם פרסמו את המחקרים שלהם בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת.

בזכות חוקרים אלו, החיים הזוגיים והמיניים שלנו הם אחרים לחלוטין מאשר בדורות לפניהם. מחקרים אלו לא היו יכולים להיערך במדינה דתית נוצרית ובוודאי לא במדינה מוסלמית. אני רוצה להאמין שבמדינת ישראל ניתן יהיה תמיד לערוך מחקרים בכל תחום, גם בתחומים מעין אלו.

אמנם כאיש המחויב להלכה, איני יכול להסכים לשיטות המחקר שבוצעו במעבדות של הנ"ל, אבל אני שמח מאד על התוצאות של המחקרים שבוצעו. הדבר דומה ללימודי רפואה. חלק ניכר מהמחקר הרפואי מתבסס על עבודה של חוקרים פתולוגים, על אף שעל פי ההלכה, אסור ליהודי לבתר גופות [יש שאלה לגבי גופות של נוכרים, אבל בוודאי ישנה בעיה הלכתית בפתולוגיה של גופות של יהודים].

לכן, הצטערתי מאד לקרוא את הידיעה על ההחלטה של מדינת אינדיאנה להפסיק את תמיכת המדינה במחקר המיני המתבצע במכון ע"ש קינסי באוניברסיטת אינדיאנה. המכון עוסק שנים רבות במחקר מיני. חייהם של עשרות אלפי בני אדם, הוטב בעקבות המחקר שלהם ושל חוקרים רבים אחרים. הסיבה להפסקת התקצוב קשורה למאבקים שיש בארה"ב בין הנצרות השמרנית לבין ליברלים ואחרים. זה קצת מזכיר את מה שקורה בארץ, אבל שונה, ואסביר בהמשך.

הנצרות מאז ימי פאולוס ראתה בעין רעה את מיניות האדם. היא השקיפה על אהבת אישה על ידי איש, כתחרות בינה לבין אהבת האל. החומר והגוף בעיניה, חוצצת בין האפשרות של האדם להיות עובד ה' באמת. לכן, נציג האל עלי אדמות, האפיפיור ברומא, לא מתחתן. לא הוא, ולא עשרות אלפי כמרים קתוליים ברחבי העולם. אך מעמד זה שמור ליחידים בלבד והם הקדושים האמיתיים. שאר עמך צריכים להתחתן וללדת ובכך לקיים את העולם.

אך בד בבד עם היתר להתחתן, הנצרות אסרה איסורים רבים הקשורים להתנהגות מינית ובהם דברים שישנם גם ביהדות (כגון: איסור קיום יחסי מין לפני החתונה, איסור יחסים חד-מיניים ועוד) ויש דברים שהם שונים מהיהדות (אמצעי מניעה, הפלות ועוד).

כמעט ואין רב שלא מתיר שימוש באמצעי מניעה בשלב זה או אחר בחיים, אך בנצרות, יש האוסרים כל שימוש באמצעי מניעה. הבדל מהותי אחר הוא היחס להפלות. ברוב הנצרות הקתולית, ישנה איסור הפלה החל מהקליטה, לעומת היהדות שמתייחסת להפלות עד גיל 40 יום, בצורה אחרת לחלוטין. הבדל מהותי נוסף מתייחס לאפשרות של סיום הנישואין. בנצרות הקתולית מאמינים שנישואין נוצרים בשמיים, ורק השמיים יכולים להפרידם. אך ביהדות יש פרשת גירושין בתורה ומסכת גיטין בש"ס – האיש מקדש אישה והאיש גם יכול לגרשה.

בארצות הברית ישנה מלחמה גדולה על היחס להפלות, להט"ב, אמצעי מניעה ועוד נושאים שנמצאים בויכוח בין השמרנים והליברלים. כחלק ממאבק זה, החליטה מדינת אינדיאנה להילחם במכון המחקר המיני, כיון שהיא מייצגת את התפיסה הליברלית ביחס למיניות האדם. איני רוצה להיכנס למאבק זה. אני רוצה לכתוב רק על ההיבט של המחקר המיני מהזוית של תושב מדינת ישראל, אדם ויהודי.

אני מודע להלכי רוח פרוגרסיביים, שעל פניהם הם מופרכים וחותרים תחת האדם בכלל וחיי קדושת המשפחה בפרט. כאשר תומכים בכך שנערים בני עשר או שתים עשרה יחליטו היום שהם בנים ומחר שהם בנות או שהמיניות שלהם פלואידית, לדעתי הם פוגעים בנערים ובנערות אלו יותר מאשר מסייעים. לכן, לכל דבר צריך גבול ולא ללכת לקיצוניות כפי שקורה במחוזות ליברליים ברחבי העולם. החיים מורכבים מכל מיני צבעים, לא רק שחור ולבן וכל קיצוניות מפחידה אותי.

אני עוסק כבר כ-20 שנה בחינוך לזוגיות ומיניות חיובית. במשך השנים האלו הייתי בקשר עם אלפי זוגות. איני ידוע לומר האם העצות והייעוץ שלי עזרו ולכמה זוגות. איני יודע גם לומר בדיוק איזו השפעה היו לעשרות אלפי המילים שכתבתי במאמרים ובשותי"ם במשך השנים. אבל אני כן יודע שחלק לא קטן מהמידע המקצועי שלי מבוסס על מחקרים של חוקרים רבים ואמיצים מרחבי העולם.

רק לפני כמה ימים, התקיימה הרצאה מאד מפורטת על מיניות האישה שהיתה מיועדת לנשים ממגזר מאד שמרני במגזר הדתי והחרדי. דבר כזה לא היה יכול להתקיים לפני כמה שנים. מצב זה לא היה בכל הדורות. בעצם בדורות קודמים, נושא זה היה מושתק גם ביהדות. גם היום ישנן גישות פרושיות ומחמירות ביחס לעונג והנאה מינית ויש רבים שמשתמשים בעולם ההלכה כדי להגביל את המיניות בכלל ואת מיניות האישה בפרט. התהליכים שבכל זאת מתרחשים, בין השאר קורים בזכות המחקרים של החוקרים הראשונים וממשיכי דרכם במכוני המחקר בעולם בימינו.

המציאות החדשה של שיח מיני חיובי, מתאפשרת כי אנו חיים במדינה חופשית שכל אחד יוכל לחשוב ולבטא את עצמו כפי רצונו. ברגע שהמדינה תראה את עצמה אחראית על מה שקורה לנו בחדר המיטות או במחשבות שלנו, אזי זה הזמן שנאבד את חירות המחשבה. היהדות האמינה באדם מתחילתה. הבחירה החופשית של האדם היא מהות האדם עצמו. טלו מהאדם את הבחירה החופשית ונטלתם ממנו את האדמיות שלו.

כאילו ריבונו של עולם בא לאדם ואמר: אני מאמין בך שתבחר בטוב. לפעמים אתה צריך עזרה וחיזוק, אבל בסופו של יום, זו היתה כוונת בריאת העולם. כך כתוב בסוף ספר דברים (ל יט):

"העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך."

לולא ה' היה מאמין שהאדם יבחר בטוב, הוא לא היה טורח לברוא את העולם. הוא ממליץ לנו לבחור בטוב כדי לבחור בחיים.

ברגע שהמדינה או הכומר או האיקנויזיציה "משכנעת" את האדם לבחור בטוב, בצורה זו או אחרת, אזי אותם גורמים לא באמת מאמינים בבחירה של האדם, כמו שה' בעצמו האמין בו. זה נכון שיש אנשים שבוחרים ברע פעם אחר פעם, ואף משחיתים את נשמתם. אבל זה לא משנה את העיקרון של כלל האדם.

אני סבור שהמיניות זה יסוד מרכזי בחיי האדם. מיניות חיובית הוא יסוד בזוגיות הטובה. זוגיות טובה עומדת ביסוד הנישואין ביהדות ולכן אדם לא מחוייב להתחתן עם האישה הראשונה שנקראת בדרכו מאז שהוא מגיע לגיל מצוות, אלא הוא יכול לבחור עם מי לחיות.

כאנשי ייעוץ וטיפול בתחום המשפחה, כדי שנוכל באמת לסייע לזוגות בימינו עם כל אתגרי המשפחה בעולם, אנו זקוקים לחירות המחשבה, לידע מקצועי ולחופש לבחור נכון.

בברכה,

רפי אוסטרוף

---

המשיב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.

מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.