כמה פעמים בשבוע מומלץ לקיים יחסים?

שאלה

שלום לימור, אנחנו נשואים 8 שנים עם שני ילדים קטנים. אני שנה אחרי לידה. בתחילת הנישואים קיימנו יחסים בתדירות של פעם-פעמיים ביום ולאט לאט זה פחת. היום אנחנו מקיימים יחסים בערך פעמיים בחודש, פעם בליל הטבילה ועוד פעם עד שאני נידה, וגם זה ממש קשה לי כי אני עייפה מהילדים והעבודה, אין לי בכלל חשק וקשה לי להגיע לאורגזמה אז אני מוותרת. לבעלי זה ממש מפריע והוא חושב שאנחנו צריכים לקיים יחסים לפחות 4 פעמים בשבוע. אני חושבת שהוא מגזים. העניין הזה הוא מקור למתח ממש גדול בינינו ואני לא יודעת מה לעשות. תוכלי לכתוב לנו באיזו תדירות צריך לקיים יחסים כדי לפתור את הפלונטר הזה?

יקרה,

השאלה ששאלת לגבי תדירות קיום יחסים מעסיקה זוגות רבים ויש מטפלים מיניים שאומרים שהיא השאלה הנשאלת ביותר בקרב מטופליהם, כך שאתם בחברה טובה.

אני אתחיל מהשורה התחתונה. התשובה הנפוצה בקרב אנשי מקצוע לשאלתך היא "כמה שנעים ומוסכם על שני בני הזוג". אני מוצאת שהתשובה אמנם נכונה, אך בהרבה מקרים היא לא מועילה. בני זוג הם שתי נשמות שונות ושני גופים שונים עם צרכים שונים ומשתנים, נדיר מאוד שלשני בני הזוג יהיה נעים באותה המידה מאותה התדירות. כך גם במקרה שלכם. אני שומעת בשאלה שלך "מה לעשות כשיש פערים ברצון התדירות" ולאו דווקא "כמה פעמים". לכן, כדי לתת מענה איכותי ופרקטי כראוי לשאלה החשובה שהעלית, אני רוצה להעלות כאן כמה נקודות שקריטי להבין.

נדיר מאוד שלשני בני הזוג יהיה נעים מאותה התדירות.

1. כיצד מגדירים "קיום יחסים"

התפיסה הרווחת בקרב זוגות היא שקיום יחסים הוא מפגש מיני שהסתיים בהגעה לשיא מיני (אורגזמה) של שני הצדדים, ויש שאפילו יסתפקו בהגדרה שקיום יחסים הוא מפגש מיני שבו לפחות הגבר הגיע לאורגזמה המלווה בשפיכה. גם אם האישה לא הגיעה לאורגזמה גופנית משלה, עדיין המפגש "נספר" כקיום יחסים.

אני רוצה לאתגר אתכם ולבקש מכם לשאול את עצמכם: האם מפגש מיני עם נגיעות ארוטיות שבו חוויתם קרבה אינטימית וסיפוק נפשי ללא חבירה מינית, וללא אורגזמה ושפיכה גברית שהתרחשה, לא נחשב מפגש קיום יחסים? אם זה לא נחשב לדעתכם, למה בעצם? נשאיר לרגע את השאלה פתוחה ונעבור לנקודה הבאה.

2. מיניות של פורקן לעומת מיניות של סיפוק

גברים רבים שמגיעים אליי לייעוץ מיני מדווחים כי הם אמנם בעלי תפקוד מיני פורה ומגיעים לשפיכה עם האישה שלהם בתדירות גבוהה, אבל הם עדיין לא חשים מסופקים מינית. הפורקן הפיזיולוגי המהיר, גם אם הוא הסב הנאה עצומה באותו רגע, עדיין משאיר אותם עם תחושה של ריקנות לאחר המעשה. בואו ונחשוב רגע, אם נשים לרגע את ההלכה היהודית בצד ונתבונן על תרבויות שבהן אוננות גברית אינה אסורה, למה גברים עדיין מבקרים בבתי בושת? הרי הם היו יכולים להגיע לפורקן פיזי בעצמם לבד. התשובה היא שמיניות של פורקן מיני בלבד לעולם אינה מספקת, ולכן מדידה של קיום יחסים כפעמים שבהם הגבר הגיע לשפיכה – היא טעות מהותית. מה הכוונה? נמשיך בסעיף הבא.

3. איך אישה יכולה לספק את בעלה

ברוב המקרים כאשר גבר יגיע אליי ויאמר, "אנחנו לא מקיימים יחסים בתדירות גבוהה מספיק וזה מעלה בי תסכול גדול," אני אשמע משהו אחר לגמרי. מה שהוא בעצם מתכוון לומר הוא "המפגשים המיניים שלנו אינם איכותיים כמו שאני זקוק להם, הם אינם משביעים אותי לטווח הארוך ואיני חש סיפוק מלא, לפעמים אני אפילו חש ריקנות לאחר מעשה, שגורמת לי להצטרך לפרוק שוב אחרי זמן קצר, כי לא באמת שבעתי במפגש האחרון."

בואי נחשוב רגע על אוכל. נניח שאדם צם שלושה ימים. הגוף חלש, עייף וזקוק להזנה. אם נגיש לאותו אדם קפה חזק עם 5 כפיות סוכר, הגוף שלו יקבל מיד את מה שהוא זקוק לו לצורך אנרגיה בסיסית לאותו הרגע. אבל כמה זמן זה יחזיק? סביר להניח שאחרי חצי שעה, אם לא כמה דקות, הוא כבר יזדקק למנה נוספת של אנרגיה, כי הגוף עדיין לא קיבל את כל מה שנזקק לו. לעומת זאת, אם נגיש לאותו אדם ארוחה בריאה ומזינה הכוללת את כל אבות המזון והוא יאכל אותה לאט תוך הקשבה לגוף ולקצב האכילה, אני מאמינה שאותו אדם יהיה שבע אחרי הארוחה לכמה שעות לפחות.

4. אורגזמת הגוף, אורגזמת הנפש

מכאן אנחנו יכולים להבין שהפתרון ל"פלונטר" שהעלית, נמצא בתוך השאלה עצמה ובאופן שבו שניכם סופרים "קיום יחסים". סיפוק מיני גברי מלא, כזה שמשביע באמת לזמן ארוך, כזה שמעניק בריאות מינית מיטבית לשני בני הזוג וכזה שאליו נשאף במסגרת קדושת הנשואים – מגיע באמצעות קיומם הכללי של שני סוגי אורגזמות: אורגזמת הגוף ואורגזמת הנפש. על אורגזמת הגוף של האיש דיברנו, ואילו אורגזמת הנפש שלו – תושג אך ורק באמצעות הנוכחות המלאה של הנאת האישה במעשה האהבה. הגבר מבקש להרגיש בכל רמ"ח איבריו כי אשתו נוכחת עמו, חושקת בו, נהנית מחיבורם הגופני, נכבשת ממגע ידיו ומאהבתו העזה כלפיה – רק אז הוא יבוא על סיפוקו באופן מלא. כאשר האישה חשה את כל התחושות הנהדרות האלה, הגוף שלה מבקש לחזור אל מעשה האהבה שוב ושוב באופן טבעי. ואז קורה הקסם – הצורך בתדירות גבוהה יותר מצד הגבר פוחת, כי ה"ארוחה" האחרונה הייתה מזינה ומשביעה לזמן רב יותר, ואילו הצורך של האישה בתדירות נמוכה יותר משתנה, והיא רוצה יותר, כי עם האוכל (הטעים כמובן) בא בתיאבון.

5. גברים הם כמו חמה, נשים הם כמו לבנה

עוד לא פגשתי נשים, עייפות ושחוקות ככל שיהיו, שלא היו רוצות *לרצות* יותר מיניות. אז מה עושים כשאין חשק? כשהכוונה טובה אבל בפועל הגוף לא משתף פעולה? נשים, כמו הירח, עוברות שינויים הורמונאליים ונפשיים במהלך החיים, כמו הלידה שעברת לאחרונה, שמשפיעה ישירות על החשק המיני (ויש עוד התרחשויות כמו מחזוריות, טלטלות רגשיות שונות, עומס, בריאות לא יציבה, חוסר ביטחון רגשי בזוגיות ועוד. כל ההתרחשויות האלה משפיעות על החשק המיני של האישה).

הדבר הראשון שחשוב לעשות כשיש פערים, לפני שמטפחים בחזרה את החשק, הוא להימנע ממיניות של ריצוי ("בשבילו, כי הוא צריך" כמו שעלה במרומז ממילותייך). גם אם את מעניקה לו באהבה את עצמך מתוך אהבתך אליו, הגוף שלך לא יהיה מרוצה והוא יזכור לך את זה בפעם הבאה ויגביר התנגדות.

בעתות אלו של ליקוי ירח אצל האישה, על הגברים להבין את מצבה ואת העובדה שהגוף שלה רגיש למצבי חיים מסוימים, ולא ללחוץ לקבל יותר מגע אלא להיות קשוב יותר לצרכיה ולשים דגש רב על אינטימיות רגשית ולתת לה מרחב להגשמת ייעודה הנשי במלואו.

הגברים מצידם, הם כמו השמש, תמיד זורחת בשיא כוחה. אין להם וסת, אין הורמונים אחרי לידה ואין שינויים רגשיים וביולוגיים שהשתנו מהקצה אל הקצה כדי לשרת את המטרה האבולוציונית הבאה: לדאוג להישרדות וההתפתחות התקינה של החיים שזה עתה נוצרו.

על האישה להבין שהגבר הוא כמו שמש שתמיד זורחת במלוא עוצמתה. מפזרת אור ואנרגיה חמה שבזכותה יש חיות ופריחה והמשכיות וכוח חיים בריא תמידי, ולא להתעלם מהאנרגיה הזו ולהפוך אותה לחסרת חשיבות או לבטל אותה. אלא יש לעשות מעשים אקטיביים שיאפשרו לאנרגיה הזאת להמשיך להתבטא במסגרת המרחב הזוגי.

6. נישואים זה קודם כול בחירה בשנינו

השלב שבו אנחנו מכילים את הצורך האינדיבידואלי של כל אחד בתוך הזוגיות הוא שלב קריטי לטיפוח האינטימיות הרגשית והמינית, שבה חשוב שכל אחד יראה את רעהו ואף אחד לא ירגיש שצרכיו שקופים. לזוגות שחוו מיניות של ריצוי לתקופה מסוימת, יש נטייה לעבור בקיצוניות לצד המכיל העצמי, שבו כל אחד מבני הזוג "נלחם" על זכותו לרצות או לא לרצות מין. כדי לחולל שינוי אמיתי ומיטיב, אני ממליצה לא להישאר רק במקום הזה אלא לעשות צעדים אקטיביים כדי לגשר על הפערים תוך נתינת מקום לשונות שביניכם. על הגבר ללמוד יותר את צורכי אשתו, להיות קשוב אליהם ולעיתים אף לצאת מאזור הנוחות שלו כדי למלאם. איך עושים זאת? תקשורת מינית. אין טעם לחזר אחריה ולקנות לה פרחים כי זה מה שהגבר חושב שנכון לעשות, בזמן שמה שהיא באמת צריכה זה עזרה במטלות הבית ועיסוי בכפות הרגליים. יש גם סדנאות מצוינות לגברים שמלמדים באופן צנוע ומועיל כיצד לספק אישה. אין שום סיבה שגבר ידע איך לספק את אשתו אם מעולם לא לימדו אותו, ואני ממליצה מאוד ללכת וללמוד אצל אנשי מקצוע שזה תחום ההתמחות שלהם.

על האישה ללמוד כיצד להפעיל את החשק, גם אם ה"טבע" שלה בכלל לא מבקש עכשיו ארוטיקה כי הוא עסוק בדברים אחרים שנראים לה חשובים יותר. בתהליכי ייעוץ מיני זה בדיוק מה שלומדים. כמו אצל הגבר, אפשר לעבור תהליכי התפתחות אישית במיניות לבד, אבל מצאתי שזה הרבה יותר קל ומניע לעשייה כשיש ליווי.

על זוגות שבחרו בנישואים מונוגמיים להבין שהזרימה עם מה שטבעי וקל באותו הרגע עלולה להזיק לזוגיות שלהם בטווח הרחוק, וטיפוח החשק גם בזמנים שבהם הוא רדום לגמרי היא אפשרית – אבל דורשת בחירה, החלטה, יציאה מאזור הנוחות ולאחר מכן – עבודה אקטיבית והתמדה.

7. מתוכנן זה הכי ספונטני

אחת הפעולות האקטיביות היעילות ביותר לביטול המתח הקיים לגבי תדירות קיום היחסים ושמירה על חשק מיני יציב היא לקבוע את המפגשים המיניים ביומן. אני ממליצה לזוגות לסמן ביומן פעמיים-שלוש בשבוע של "מפגש אהבה". כמו שכתבתי בהתחלה, לא מדובר במפגש שבו יש ציפייה לקיום יחסים הכוללים שפיכה ואורגזמה של הגבר, אלא מפגש שבו יש מפגש הכולל מגע ארוטי וקירוב הגופים. כשקובעים ביומן את "שני 22:00-20:00", שישי "11:00-9:00" ושבת "16:00-14:00", אין עננה אפורה שמרחפת מעלינו עם השאלה "מתי כבר נהיה יחד?" כי הנה – יש תשובה. התכנון מאפשר לשני בני הזוג להגיע מוכנים נפשית וגופנית למפגש המיני. עוד על תכנון למידה ותרגול של "מפגש אהבה" בריא למיניות מלאת תשוקה לכל שנות הנישואים בתוכנית נשואים בתשוקה.

8. מיניות הביצית, מיניות הזרע

לאור התשובה שכתבתי וההבדלים שמניתי בין גברים לנשים בהתאם לסיפור השואלת (שנפוץ אצל זוגות רבים אחרים), חשוב להכיר את שתי איכויות המיניות הבאים: זרע וביצית. ההתנהגות היא ממש כמו המאפיינים של אותו תא זרע או ביצית.

הזרע: חדור מטרה, הישגי, אקטיבי. הביצית: נוכחת, ממגנטת, פאסיבית. למרות החלוקה הזכרית-נקבית ואף שלרוב הסיפוק המיני הבסיסי יגיע לגבר ולאישה בהתאם למיניות הזרע או הביצית, גם הגבר וגם האישה יכולים לחוות הנאה משני הסוגים. ולא רק שהם יכולים, הרבה מעבר לכך: הסיפוק המיני הכללי הן של הגבר והן של האישה מחיי הנישואים ארוכי השנים יהיה שלם כאשר הם יחוו בהזדמנויות שונות גם סיפוק מהסוג השני. אישה יכולה לחוות סיפוק עצום מדי פעם מ"חפוז" (אורגזמה מהירה, למשל עם אביזר עונג) וגבר יכול לחוות חוויה ארוטית עוצמתית ללא "שפיכה". במפגש אהבה אפשר וכדאי לתת ביטוי לכל הסוגים, להרחיב את מגוון התסריטים המיניים, לזכור לתת ביטוי תואם לצורך המיני הבסיסי של כל אחד.

כשמיניות בני הזוג איכותית וקיים סיפוק גופני ורגשי מלא לשני בני הזוג, מי בכלל חושב על כמות. כך נשמרת ההרמוניה האינטימית לאורך שנים.

מקווה שתשובתי עזרה לך.

ושרק תמשיכו להיות נשואים בתשוקה 😊

באהבה,

לימור

---

המשיבה, לימור קליינמן, מייסדת "ואהבתם". יועצת מינית מוסמכת, מדריכת כלות, מרצה ובלנית מתנדבת במקווה טהרה.