אוננות נשית לרווקות דתיות. מאמר הדרכה ופרקטיקה
עודכן: 5 באוג׳
הקדמה
עינוג עצמי הוא נושא שמעסיק נשים רבות מראשית שנות התבגרותן בשל הצורך הטבעי והבריא של הגוף המתפתח להתבטא. בתרבויות ודתות רבות לא נהוג לדבר בפומבי על הנושא. בשל כך שאלות רבות נותרות ללא מענה ונוצר בלבול שהשלכותיו לעיתים קשות. במאמר הבא אבקש לעשות סדר בכל השאלות, המיתוסים והעובדות ולהנגיש בגובה העיניים הנחיה בריאה ומיטיבה לכל אישה המבקשת ללמוד את גופה. המאמר כפוף להלכה היהודית, אך הוא אינו מאמר הלכתי ואינו מהווה פסק הלכה. בנספח המאמר תוכלו למצוא קישורים למאמרים הלכתיים, אך לאישה שזה חשוב לה תמיד אמליץ לפנות אל הסמכות ההלכתית המקובלת עליה כדי לקבל פסיקה תקפה עבורה. היות ואני מגיעה מעולם הטיפול, במאמר ובהנחיות שאתן אתמקד אך ורק בהשפעות של האוננות והעינוג העצמי לבריאות הנפשית, הגופנית והזוגית (העכשווית או העתידית) בלבד.
א. מהי אוננות נשית?
אוננות היא פעולה מינית עצמית (פעילות אוטו-ארוטית), שבדרך כלל אין מעורבים בה בני זוג. האוננות מתבצעת על ידי גירוי איברי המין, שהם אזורים ארוגניים שנמצאים בהם תאי עצב רבים ורגישים. אצל אישה מתבצעת אוננות בדרך כלל באמצעות גירוי הדגדגן, אזור הפות, השדיים או אברים ארוגניים (הרגישים לגירוי מיני) אחרים. האוננות עשויה להסתיים באורגזמה (שיא מיני) ולהביא לחוויה גופנית עזה.
למען הסדר הטוב במאמר זה אתייחס לשני מושגים:
אוננות נשית – פעולה מינית עצמית שמטרתה להסתיים באורגזמה
עינוג עצמי לנשים – פעולה מינית/אינטימית ללא מטרה שתסתיים באורגזמה.
ב. האנטומיה של האוננות הנשית
להיסטוריה של חקר האורגזמה הנשית יש השלכה משמעותית על האופן שבו נשים חוות עינוג עצמי. עם התפתחות המדע ותורת הפסיכו-אנאליזה התקבל בעולם האקדמי מחקרו של ד"ר זיגמונד פרויד (1880+-) שטען ש"אצל ילדות בשלב הפאלי, הדגדגן משמש כאזור מיני מרכזי, אך כמובן שהדבר לא יישאר כך. עם התבגרותה של האישה, רגישותו וחשיבותו של הדגדגן יעברו במלואם או בחלקם לנרתיק".
בעקבות מחקרו של פרויד באותה התקופה היה מקובל לחשוב שאישה מתענגת ומגיעה לשיא-מיני (אורגזמה) באמצעות גירוי הנרתיק. אישה שהיתה חווה גירוי מיני מגירוי הדגדגן היתה נתפסת כאישה שיש לה בעיה בתפקוד המיני וככזו שלא התפתחה היטב ונשארה ילדה. בנוסף, במשך שנים רבות אוננות נתפסה כדבר שלילי ומלוכלך שיש להתבייש בו.
התפיסה הזאת הוטמעה אצל נשים והביאה לתחושות של בושה וצורך בהסתרת הרגשות המיניים. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת התקבל בעולם מחקרם של מאסטר וג'ונסון שמצא שרק 15% מהנשים מגיעות לאורגזמה נרתיקית (באמצעות החדרה של איבר מין גברי או עצמים אחרים) ואילו כל השאר חוות את השיא המיני דרך גירוי הדגדגן.
מחקר זה היה פריצת דרך משמעותית עבור נשים, ונתן להן את הלגיטימציה להכיר ולהעריך את האנטומיה המינית שלהן. היכרות עם האנטומיה של העונג המיני הנשי מהווה בסיס לבריאות מינית בהווה ובעתיד, ולכן אבקש להתעכב ולהעניק ידע בסיסי חיוני שראוי שיהיה לכל אישה. באיור הבא אפשר לראות את מיקום הנרתיק ומיקום הדגדגן בגוף האישה.
ממצאים עדכניים מלמדים שהדגדגן בגוף האישה הוא איבר אנטומי שמכיל כ-8000-6000 תאי עצב (פי 2-3 מהפין הגברי) וכל מטרתו היא עונג, ואילו הנרתיק מטרתו ילודה, ובשני השליש הפנימיים לא קיימים תאי עצב שמאפשרים חוויה של עונג גופני.
בניגוד למה שסברו במשך שנים רבות, הדגדגן אינו רק "כפתור" חיצוני הנמצא מעל פי השופכה, אלא במובן מסוים הוא מזכיר מאוד את מבנה הפין הגברי, איבר העונג של הגבר. ההבדל המשמעותי הוא שהפין ברובו נמצא מחוץ לגוף הגבר, ואילו הדגדגן, למעט הראש והעטרה שלו, נסתר בתוך גוף האישה.
באיור הבא ניתן לראות את מבנה הדגדגן המלא (החלק הצהוב כולו זה הדגדגן).
ועכשיו, לאחר שלמדנו והכרנו את האנטומיה של העונג הנשי, נוכל לחזור לנקודה שבה הכול מתחיל.
ג. עינוג עצמי בשנות חייה המוקדמות של האישה
כבר מהשבועות הראשונים ברחם, מתחיל להתפתח הדגדגן. בשלב הראשון נוצרת גבשושית קטנה עם ריכוז תאי עצב גבוה ולאחר מכן הגבשושית הזאת מתפתחת לפין או לדגדגן בהתאם למין העובר. אפשר לראות עוברים משני המינים מענגים את עצמם ומשפשפים את הפין או הדגדגן באמצעות היד כבר בתוך הרחם. זוהי פעולה ביולוגית טבעית שמונעת מהדחף הבריא של היצור המתהווה לבטא את גופו. ממש כמו הדחף למצוץ אצבע או להזיז את הגוף כחלק מהמנגנונים הדואגים להתפתחותו התקינה של הגוף שזה עתה נוצר.
בשנים הראשונות של חייהם תינוקות פעוטות וילדים ירגישו צורך לגעת באברי מינם וחלק ימצאו בפעולה מנגנון הרגעה טבעי.
בשלב זה של חייהם חוויית המגע אינה חוויה מינית ארוטית. ועם זאת, ילדים שהמעשה לא יתקבל יפה בסביבתם, כמו הורים שמענישים או צועקים בעקבות פעולת המגע, עלולים לפתח דחייה כלפי איברי מינם ותחושת אשמה ובושה סביב האוננות.
מהצד השני, ילדים להורים שאינם מגבילים את פעולת העינוג למקומות פרטיים עלולים לחוות היעדר שליטה בניהול הדחפים המיניים.
לחוויות הילדות סביב המגע העצמי (הלא ארוטי) יש מקום התפתחותי חשוב בדרך לחיים מיניים ארוטיים שלמים.
בתהליך התפתחותי תקין, בגיל ההתבגרות, הדחף לעינוג עצמי מתרחב לחוויה מינית ארוטית.
ד. האם מומלץ לאישה רווקה לאונן מגיל צעיר?
בראייה האישית שלי, אוננות נשית אינה מטרת על בפני עצמה. יהיה נכון יותר להגדיר את המטרות של האישה הצעירה כשמירה על בריאות נפשית וגופנית, חיבור עצמי, טיפוח הדימוי והביטחון העצמי, ובניית בסיס בריא לחיים מיניים אישיים וזוגיים טובים בעתיד.
מכאן שאם האוננות היא אמצעי טוב ויעיל להשגת המטרות האלה – היא מומלצת. ואם היא אינה תורמת או שהיא משיגה תוצאות הפוכות – היא אינה מומלצת.
לשאלת הטוב או הרע בהקשר של אוננות אין תשובה אחת מוחלטת, אבל כן יש כיוון כללי.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שנשים שעינגו את עצמן ואוננו בצעירותן – סביר שיחוו חיי אישות טובים יותר בעתיד עם בני זוגם. הסיבה נעוצה בין השאר בהיכרות שלהן את גופן כך שיוכלו לתווך לבן הזוג כיצד לענג אותן.
כמו כן, אפשר למצוא שנשים שמענגות את עצמן מעניקות לעצמן חיבור ואהבה עצמית שמשפרים את איכות החיים שלהן בריאותית ונפשית.
מתוך מחקרים אלו ומתוך הממצאים האישיים שלי בקליניקה לייעוץ מיני, לרוב הנשים המרגישות צורך בכך, מומלץ לענג את עצמן ולא להימנע מכך. בהמשך המאמר אבקש להעמיק ולהסביר על אופני אוננות מיטיבים או לא מיטיבים, כדי לדייק את האמירה הזו.
הספר "לעצמך - מיניות האישה"
מומלץ לכל אישה רווקה שמעוניינת ללמוד חיבור לגוף
ה. אוננות ועינוג עצמי בליווי פנטזיה
אוננות נשית יכולה להיות מלווה בפנטזיה או להיות אקט פיזי נעים בלבד הכולל חיכוך וליטוף של האזורים הארוגניים בגוף. קיים הבדל ניכר בין פנטזיה ויזואלית לפנטזיה מדומיינת.
מחקרים מראים שאוננות שמלווה בצפייה בפורנוגרפיה או בתכנים ארוטיים (אפילו קלים כמו בפרסומות או בסרטים הוליוודיים) מעלה את סף הגירוי, מכווצת את התאים במרחב הפנטסטי במוח, ופוגעת ביכולת הדימיון הטבעי.
מכך שבאופן כללי - אוננות המלווה בצפייה בתכנים ארוטיים אינה מומלצת, שכן לאורך זמן היא עלולה לפגוע בשלמות החיים המיניים בעתיד.
חשוב לציין שזוהי אמירה כללית ואין בכך כדי לומר שמי שרגילה לעינוג עצמי בליווי תכנים ארוטיים בהכרח גורמת לעצמה נזק בלתי הפיך, וכאן המקום לציין שאם אישה מעוניינת לנתק את האוננות מצפייה בתכנים ארוטיים, היא יכולה לעשות זאת בכל שלב (עם ליווי מקצועי או בלעדיו).
ו. מתי עינוג עצמי מיטיב עם האישה?
עינוג עצמי ואוננות יכולים להיטיב עם האישה מאוד כאשר הם משיגים את המטרות שציינתי למעלה: חיבור עצמי אוהב והיכרות עמוקה של הגוף. כאשר אישה מרגישה שהמגע העצמי עוזר לה להשיג את המטרות האלה, הרי שזה דבר מבורך.
כדי למקסם את האיכויות החיוביות שהאישה יכולה להפיק מעינוג עצמי ואוננות אני ממליצה לנשים שנוגעות בעצמן לא להתמקד רק בדגדגן אלא גם בשאר האזורים הארוגניים הרבים שגוף האישה בורך בהם. אני ממליצה על עיסוי עצמי באמצעות שמנים וליטוף של אזורים רבים בגוף, וגם הכנסת אצבעות ועיסוי פנימי של הנרתיק. לטפח את האזורים האינטימיים כמו שדואגים לטפח את השיער או עור הפנים. המלצה נוספת היא להשתמש בחומרי סיכה טבעיים כבר בתקופת הרווקות, כדי להתרגל לטבעיות שבשימוש בהם ולפוגג את החששות הרבים שעשויים להופיע לקראת המפגש הזוגי-מיני בעתיד.
ככל שאישה תלמד לאהוב יותר את גופה כך היא תשיג בריאות גופנית ונפשית טובה יותר, וכך הסיכוי שלה לחוות חיים מיניים זוגיים שלמים בעתיד גבוה יותר.
כמו כן, נשים שמחוברות לרבדים העמוקים של הנשיות שלהן, הן בעלות דימוי עצמי גבוה יותר, אנרגיה מינית ותשוקה גבוהה, וכל אלה מעלים את הסיכויים למצוא זוגיות מיטיבה ולהשיג הצלחה בתחומים רבים אחרים בחיים.
משחת ואהבתם לסיכוך
מעצים את העונג המיני מסייע במקרה של יובש חלקי או מלא. תורם לשמירה על בריאות האיברים האינטימיים לאורך שנים. יעיל במיוחד במניעת כאבים או אי נעימות בחבירה וכן להקלה וריפוי תופעות גיל המעבר ואתרופיה נרתיקית.
ברישיון משרד הבריאות.
ז. מתי אוננות נשית אינה מומלצת?
במקרים הבאים לאוננות נשית ברווקות עלולות להיות השלכות שליליות על בריאותה המינית של האישה וגם על טיב המיניות הזוגית שצפויה האישה לחוות בעזרת ה' בעתיד.
1. אוננות המלווה ברגשות אשמה
אם האישה מרגישה שנגיעה בגופה מלווה במגוון רגשות שליליים של אשמה ובושה, עלולות להיבנות בגופה חסימות לטווח הרחוק, אשר ישפיעו על יכולתה ליהנות ולהתענג במסגרת יחסי אישות. כאשר האישה נוגעת בגופה לפני היא בשלה לכך, נוצר הקשר שלילי בין "אוננות" ל"קדושה". לכן, אם אישה עדיין לא מרגישה צורך באוננות או שהיא עדיין לא מרגישה מוכנה או בשלה לכך, לא מומלץ למהר ולאונן, אלא להמתין לזמן הנכון שאולי יגיע ואולי לא יגיע. חשוב לשנן את הדבר הבא: אוננות היא אפשרות אך אינה חובה.
2. התמכרות לאוננות
כאשר האישה או הנערה מגיעה למצב של חוסר שליטה ופגיעה בתפקוד היומיומי (נדיר). במקרה כזה מומלץ להפסיק את האוננות ולפנות לייעוץ או לטיפול מיני.
3. אוננות בליווי צפייה בתכנים ארוטיים
מומלץ להימנע, כפי שפורט למעלה.
ח. אוננות נשית באמצעות אביזרי עונג
בגילים צעירים (שנות העשרה ותחילת שנות העשרים) אוננות באמצעות אביזרי עונג עוצמתיים עלולה להביא לכך שסף התחושתיות של האישה יעלה, והיא תתקשה להתענג מבן זוגה בעתיד. כמו כן, אוננות עם אביזרים בגיל צעיר לא מומלצת גם כי היא מונעת מהאישה להכיר את גופה דרך הידיים, ויש בכך פגיעה בחיבור הראשוני הבריא למיניות. חשוב לציין שגם אישה צעירה שאוננה עם אביזרים תמיד תוכל להחליט להפסיק ובכך "לאתחל" את סף הגירוי.
במקרים של רווקות מאוחרת (גילאי 30+ לערך) מצאתי שאוננות עם אביזרי עונג פנימיים, גם כאשר האישה בתולה, היא חיובית ומומלצת.
משיחות שהיו לי עם פיזיותרפיסטית רצפת אגן למדתי שנרתיק האישה עלול לאבד מחיוניותו הרפואית כאשר לא משתמשים בו שנים רבות (אצטט את הפיזיותרפיסטית: If you don't use it, you'll lose it) ובגילים מתקדמים, המכונים "בתולים מאוחרים", תופעות גיל המעבר עלולות להקדים וביניהן: כיווץ יתר של הנרתיק, יובש קיצוני וירידה בתנאים חיוניים להתעברות.
כלומר, כאשר האישה תתחתן בעזרת ה', גם אם היא עדיין בגיל הפריון, הזוג עלול להתקשות לקיים יחסים ואף להרות. אדגיש שגם נשים שלא אוננו עד גיל מאוחר, תמיד יכולות להתחיל ובכך לאמן את הנרתיק.
אביזרי עונג הם אומנם לא תחליף לבן זוג, אבל שימוש בהם מסייע להזרמת דם אל הנרתיק ולשמירה על חיוניותו. מסקנתי היא שבגילים אלו, אם האישה מעוניינת בכך, יש ערך לאוננות גם עם אביזרי עונג.
אצבע הקסם
אביזר לגירוי חיצוני של הדגדגן ומגוון האזורים הארוגניים בגוף. מומלץ למתחילות.
כתם פז
אביזר לשימוש חיצוני ו/או לשימוש פנימי נרתיקי. סליקון רפואי גמיש.
סיכום
מאמר זה נועד להקיף בקצרה את מידע החיוני הבסיסי בנושא עינוג עצמי ואוננות לרווקות. מממצאי המחקרים העדכניים בנושא, ומהניסיון המקצועי רב השנים שלי, מצאתי שעינוג עצמי לנשים מומלץ תמיד, ואילו אוננות נשית מומלצת ברוב המקרים. ישנם מקרים שבהם אוננות נשית לרווקות אינה מומלצת, וכל מקרה לגופו.
מאמר זה אינו בבחינת ייעוץ אישי, אבל הוא נכתב כדי לעודד נשים לחקור את מיניותן, להפיג את בדידותן בנושא, ולחזק אותן לפנות לליווי מקצועי במידת הצורך, כדי לחיות את חייהן בהגשמה מלאה ומיטיבה.
מענה מקצועי לשאלות נוספות שמעסיקות רווקות דתיות אפשר למצוא בהדרכה הדיגיטאלית "במרחק נגיעה מכאן" - על מיניות ברווקות.
בהצלחה!
לימור
הכותבת, לימור קליינמן, מייסדת ואהבתם®. יועצת מינית מוסמכת מאוניברסיטת בר-אילן, מדריכת כלות, מרצה ובלנית מתנדבת במקווה טהרה
נספחים :
שו"ת ומאמרים מאת הרב אברהם שמואל לקריאה ועיון המומלצים לקריאה בהקשר מאמר זה:
למעוניינים להעמיק בנושא:
סדנה דיגיטאלית: במרחק נגיעה מכאן - סדנה לרווקות דתיות על מיניות בריאה עם דוד ולימור קליינמן, מייסדי "ואהבתם"
נלמד על מיניות האישה ומיניות הגבר בשפה מכובדת ולא מכובסת
נדבר על חינוך מיני בחברה הדתית והשלכותיו
נסביר למה קריטי לדבר וללמוד על מיניות הרבה לפני שמתחתנים ואיך עושים את זה?
ניתן פרקטיקות להתמודדות עם המורכבות בתחום המיניות בתקופה הרווקות
נלמד מה עושים כבר מעכשיו כדי לצמוח למיניות וזוגיות שלמה בעתיד.
משך הסדנה: שלוש שעות
חלק ראשון מיניות האישה וחיי אישות - לימור קליינמן (60 דקות)
חלק שני מיניות הגבר - לימור ודודו קליינמן (30 דקות)
חלק שלישי מענה לשאלות אנונימיות - לימור ודודו קליינמן (90 דקות)
ניתן פרקטיקות להתמודדות עם המורכבות בתחום המיניות בתקופה הרווקות
נלמד מה עושים כבר מעכשיו כדי לצמוח למיניות וזוגיות שלמה בעתיד.
חלק מהשאלות האנונימיות שנענו בהרצאה:
כמה משיכה פיזית בתחילת הקשר באמת חשובה?
איך בונים משיכה כזאת אם אין אותה?
אם אף פעם לא הצלחתי להכניס טמפון, האם זה יפגע במיניות שלי?
האם אוננות עם אביזר עונג מותרת? האם קרום הבתולין יפגע?
האם לשיער ערווה יש תפקיד במיניות?
והאם יש גברים שזה דוחה אותם?
איך מתגברים על הפחד מיחסי אישות?
איך משחררים חסימות תקיעות וחרדה מקשר אינטימי?
האם צריך ללכת לרופאת נשים ובאיזה שלב?
איך מתגברים על הבושה סביב אוננות? האם זה יפגע בי כשאתחתן?
איך מכירים את הגוף שלי? ומה עושים אם אני מרגישים רתיעה מלגעת בעצמי?
איך מאזנים בין הגבולות שבחרנו לצרכים הטבעיים?
מה האתגרים של הגבר הדתי במיניותו?
נר עיסוי
לעיסוי שמנים חם. מומלץ לעיסוי עצמי וחיבור לגוף. מותר לשימוש באברים האינטימיים לשמירה על בריאותם לאורך שנים. מכיל שמן אתרי לבנדר עם מגוון סגולות ריפוי והרגעה.
_gif.gif)
