מהי הדרך שלך לאהבה?

בזוגיות, בנישואין או בכלל במערכות יחסים בין אנשים יש תחושה כי עדיין משהו לא מספיק ברור ואני מתכוון לשאלה: האם האהבה היא נקודת היעד אליה אנחנו כבני זוג מכוונים להגיע או שהאהבה היא הדרך, דהיינו בכל רגע נתון אנחנו צריכים להיות במצב של אהבה?? האמת שלא משנה מאיזה אספקט נבחר להסתכל כיון שבכל מקרה העובדות הן עובדות.. ואולי כדאי לפתוח דווקא בעובדה כי רוב הא-נשים פשוט לא נשואים למרות שהם מכירים זה מכבר, למרות שהם גרים תחת קורת גג אחת ולמרות שיש להם ילדים משותפים.. כי כל מהות הנישואין זה להיות נשוי מבחינה נפשית. החלק הפיזי הוא רק קצה הקרחון של כל מסכת הנישואין השלמה. כך בלי לשים לב אתה מתחתן רק מבחינה חיצונית, אבל הנפש שלך מרוחקת, למרות שהכל התחיל מאהבה, למרות החיבורים והנשיקות, למרות הפרפרים בבטן בזמן שהייתם נפגשים. אבל הנפש הפנימית מעולם לא הייתה מחוברת. הנפש היא האני האמיתי שלך, אותו אני קטן שביקש לזכות בתשומת לב, אותו אני אמתי שזכית להיחשף אליו לרגעים בודדים בחייך ואולי אף פעם לא.. אותו אני שיודע מהו כיף, מהם חיים. שיודע מי הוא ומי הוא לא. אותו אני בעל זהות ועצמאות משלו. אותו אני שיודע על האינדיבידואליות שלו, אותו אני שיודע לכבד בעיקר את עצמו כדי להיות יכול להכיל אחרים בבוא העת. אותו אני שיודע להביא את הנוכחות הנפשית שלו ולא רק את הגוף הפיזי כדי למלא את האינטרסים האישיים של עצמו. אותו אני שיודע לאהוב את עצמו כדי להמשיך את אהבתו אל האחר, ולא רק להקפיא ולשמר את האהבה והכבוד לעצמו בלבד. מה שכן ברור כי אהבה היא מכלול מצטבר של רגשות חיוביים שנרקמים בזה אחר זה על ידי מחוות קטנות דווקא וכי היא לא עניין של יום אחד כמו יום הולדת או יום האהבה. אהבה היא מצבור של מצבי חיים. למעשה, אי אפשר לדבר על זוגיות או נישואין מבלי לדבר על אהבה ואי אפשר לדבר על אהבה מבלי שנדבר על כבוד. ועל אהבה כתוב "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו". הכבוד הוא הנפש, והנפש נקראת כבוד - "למען יזמרך כבוד". הדרך היא דרך של כבוד והיא הדרך המובילה בסופו של דבר לאהבה. בכדי להגיע לאהבה צריך את הדרך היא זו שקובעת איך האהבה שלך תיראה בסופו של תהליך. להבין כי האהבה היא דרך חיים ולא נקודת מוצא או נקודת יעד, זוהי תובנה חשובה ביותר לגבי הזוגיות, הנישואין או מה שיגרום למערכות היחסים שלך להיראות כפי שהיית רוצה שיראו. למעשה הרב אליהו דסלר בספרו מכתב מאליהו כותב, כי נתינה מולידה אהבה. נתינה בדרך של כבוד היא הנתינה המולידה אהבה המשתמרת ומחזיקה לאורך זמן. לא תיתכן אהבה לאורך זמן בלי נתינה שקדמה לה. עליך להתחיל לגלגל את הגלגל. להניע את עצמך לנתינה. התנועה הראשונה מתבצעת על ידך על ידי הנתינה שאתה נותן, מתחיל להתגלות בך צד של אהבה שמוקרן לבת/בן הזוג, והכל חוזר אליך. מה שמתברר אחר כך או תוך כדי זה, שבנתינה אתה מקבל, אתה מקבל את תשומת הלב של בן/בת הזוג, אתה מקבל אותו, או במילים אחרות אתה מקבל את עצמך. אתה מתחיל להבין את עצמך, את בן הזוג ואת מערכת היחסים ביניכם בצורה טובה יותר. כשאתה נותן אתה בעצם נותן חלק ממך. כעת חלק ממך נמצא אצל בן הזוג שלך, ואת החלק הזה אתה אוהב. במילים אחרות, אתה אוהב את עצמך בכל מקרה, רק כשהחלק הזה נמצא אצלך, אתה לא נהנה וזה גורם לך סבל מריבות וחיכוכים עם בן הזוג. רק כשהחלק הזה יוצא ממך ומשתקף אליך מבחוץ, אתה יכול ליהנות ממנו, ליהנות עצמך. ובמילים אחרות, רק כשאתה משחרר ומפסיק לאחוז בדברים, אתה מתחיל לקבל את החיים במתנה. תהליך השחרור הוא תהליך העזיבה והוא מאתגר על בסיס יומיומי.. שנזכה לחיים של כבוד ואהבה

---

הכותב, מיכאל אלר, חוקר נפש. מנתח התנהגות. מאבחן ומעצב אישיות. מומחה לתקשורת ויחסים בינאישיים. מגשר. יועץ אישי זוגי משפחתי וחינוכי. מנהל מכון 'תבין' תל אביב.