מאמר על אוננות נשית עבור גברים (אך גם האישה יכולה לקרוא)

הרבה גברים לא מבינים את הנושא של אוננות של נשים. יש גברים שזה מאיים על הגבריות שלהם. הם חוששים שאם האישה שלהם תדע ליהנות לבד אז היא כבר לא תצטרך אותם. יש שחוששים שהאישה תרצה לקיים פחות יחסים עם בעלה, אם היא תדע לענג את עצמה. יש שחושבים שזה אסור כמו אוננות של גברים ולכן שואלים האם מותר הלכתית והאם זה שונה מאיסור אוננות של גברים. דבר אחרון: גם אם זה מותר, האם זה ראוי? האם זה לא עיסוק שלילי באיברי המין או במיניות?

במשך הדורות, היתה התייחסות שלילית לאוננות של נשים עד כדי כך שבסוף המאה ה-19 רופאים היו מטפלים בנשים על ידי שהיו מביאים אותן לאורגזמה על מנת להרגיע אותם מההיסטריה שלהן (אני מפשט את התיאור – ניתן לקרוא עוד על זה במקומות שונים במרחבי המרשתת).

אך בשני העשורים האחרונים השתנה היחס בעולם לאוננות ובזכות נשים רבות שמובילות את השיח על מיניות בעולם כולו וגם בעולם הדתי, מבינים אחרת את המקום של אוננות במסגרת ההנאה המינית הנשית והזוגית.

עד המחקרים של מאסטרס וג'ונסון היה ידוע מעט מאד על הנאה מינית נשית ומאז המחקר והידע התפתח מאד ומתוך זה מבינים גם את נושא האוננות.

נתחיל בהלכה.

אחת ההתייחסויות הבודדות בהלכה לאוננות של נשים מפי רב חשוב ומוכר הוא של הרב אליעזר מלמד בספרו "שמחת הבית וברכתו" (עמ' 119) וכך הוא כותב:

"גם לנשים אסור לגרות את עצמן כדי להגיע לשיא התענוג. וזאת מפני שתשוקה זו צריכה להיות שמורה להוסיף אהבה ודבקות בין איש לאשתו, ולא לסיפוק תאווה אנוכית".

יש לשים לב שמקור הפסק שלו הוא חינוכי אבל ראוי לקרוא את כלל הדברים שם באותו פרק על שמירת הברית ואת הפרק על קדושה וכוונה כדי להבין את שיטתו בעניין על החשיבות של המיניות הקדושה בתוך חיי הזוגיות.

מצד שני הוא כותב שאיסור האוננות עבור נשים הוא פחות מאשר אצל גברים משתי סיבות:

א. אצל גבר יציאת הזרע גורם לחוסר אפשרות לקיים מצוות עונה, מה שלא נכון לגבי אישה.

ב. אין לנשים זרע הראוי להולדה ולכן אין בזה איסור. אך למסקנה הוא אוסר מהסיבה החינוכית שהובאה למעלה.

אני מכיר את כתיבתו של הרב מלמד, והוא מהרבנים המיוחדים בדורנו שקשובים ומעורים במציאות וזו לדעתי אחת הסיבות שספריו נמכרים באלפים. לכן אני בטוח שאם היה מכיר את המחקרים הרבים על החיוב שבאוננות נשית ועל התרומה הנכבדה שיכולה להיות לה דווקא לזוגיות ולמיניות הזוגית, אני די בטוח שההתייחסות שלו תהיה אחרת. [אכן בהערה שם הוא מסכם את דעות הראשונים והאחרונים וכותב:

וכאשר יש לאישה עיכוב בשמחת עונה, ולפי עצת מטפלת יראת שמיים טוב שתנסה לגרות עצמה לבדה, מותר לעשות כן. ראשית מפני שהדבר נעשה לשם קיום מצווה, שנית, בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת ר"ת והברכ"י].

אם כך, גם הרב מלמד מכיר בכך שיש לפעמים צורך לאישה לאונן למטרה טובה של חיזוק הזוגיות וגם אני כותב רק למטרה זו בלבד. בעצם כל כתיבתי תמיד על מיניות הוא למטרה של חיזוק השלימות הזוגית בהיבט המיני. יש שכותבים על תקשורת זוגית, על לצאת לבית קפה ביחד ועל עוד היבטים של הזוגיות. גם אני כותב על נושאים אלו. אך כחלק ממכלול זה ומבלי להתעלם ממנו, אני כותב גם על מיניות, למטרת הגברת האינטימיות והקשר הזוגי.

אתייחס להיבטים השונים של אוננות נשית והשפעתה על הזוגיות ואחר כך אסכם את הדברים.

א. קושי ואתגרים במיניות הנשית

הספר "לדעת לאהוב" בגרסה דיגיטאלית. מומלץ לקרוא בזוג.

התלונה השכיחה ביותר שמביעים גברים בחדר הטיפולים היא שהנשים שלהן לא נהנות לקיים יחסי אישות והן אף פעם לא יוזמות יחסי אישות. איני יכול במסגרת מאמר זה להיכנס לכלל הסיבות שיכולות להיות המקור לתלונה זו. אתייחס רק למקור אחד מרכזי: האישה לא נהנית. היא לא נהנית מיחסי אישות ולכן היא לא יוזמת את זה אלא רק במקרה הטוב משתפת פעולה עם בעלה. אבל זה לא מספק את הבעל ולא את האישה לאורך זמן. לכן בסופו של דבר צריך לרדת לשורש העניין של ההנאה המינית הנשית. הדרך העיקרית של האישה לברר את זה, הוא בהדרכה של מדריכת אישות טובה ובחקירה מינית אישית. הבעל לא יכול להיות נוכח שם כיון שלרוב הוא מלחיץ את האווירה ומחכה לתוצאות. האישה צריכה להיות עם עצמה ולעסוק במיניות האישית שלה, וכך היא יכולה ללמוד מה מהנה אותה ומה היא היתה רוצה שבעלה יעשה איתה. בפרק 12 של סיפרי "לדעת לאהוב" יש הדרכה מפורטת שנכתבה על ידי אישה עבור נשים המתקשות להגיע לאורגזמה שמשלים את המידע בנושא זה. לסיכום: הנאת האישה מיחסי אישות כתוצאה מאוננות נשית יכולה להוביל את האישה לרצות וליזום קיום יחסי אישות עם בעלה, כמאמר הגמ' בעירובין ק:

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצווה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן.

ב. זה גורם לאישה לרצות יותר יחסי אישות, לא פחות

כאשר גבר מוציא זרע לבטלה (מאונן) ח"ו, איבוד הזרע מוציא את כח החיים שלו ופעמים רבות הוא מאבד או החשק או את היכולת לקיים יחסי אישות עם אשתו באותו יום או אפילו לזמן ממושך יותר (תלוי ברמת הבריאות שלו, רמת הטסטוסטרון בגוף ועוד משתנים). לעומת זאת, המערכת המינית הנשית עובדת אחרת ואוננות נשית לא גורם לה לרצות פחות יחסי אישות אלא לפעמים יותר. אישה שיודעת יותר על המיניות של עצמה, איך זה עובד, מה התגובה של הגוף שלה למגע זה או אחר, היא תקבל הרבה יותר בטחון במיטה והמפגש שלה עם בעלה יכול להיות הרבה יותר טוב, בטוח ומהנה עבורה וממילא גם עבורו. ניתן לקרוא על נושא זה בספר הזה (באנגלית) או זה (בעיברית).

ג. היא צריכה את הבעל – מאד!

איני מכיר אף גבר בעולם שמעדיף להיות לבד במיטה מאשר עם בת זוג. על אף שגברים רבים (לא יהודים) מאוננים באופן קבוע, גם אם הם נמצאים בזוגיות ואף אחד מהם לא יוותר על הזוגיות על מנת לאונן. במידה דומה ואף יותר, אוננות לעולם לא תבוא במקום או תחליף את החוייה המינית המשותפת של בני הזוג. יחסי אישות זה לא רק איברים. זה נפש ונשמה, זה מילים וקולות, זה ריחות ומגע משותף. לכן, אין כלל חשש שאם אישה תדע מה מהנה אותה כשהיא לבד, היא תעדיף את זה על פני בעלה (אלא אם הוא איש לא מתחשב ולא קשוב לצרכי אשתו). לכן אין מקום לחשוב שאישה שיודעת לאונן תעדיף את זה על פני יחסי אישות סדירים וקבועים עם בעלה.

ד. אביזרי עונג זוגי

במהלך האוננות, פעמים רבות, נשים משתמשות באביזרי עונג זוגי (ויברטורים למיניהם). כתבתי במקום אחר על השימוש באביזרים אלו וההשפעה שלהם על המיניות המשותפת. בגלל הסיבה שכתבתי בסעיף הקודם, אין שום חשש שאביזר כזה יחליף את הבעל. לא משנה כמה מוצלח יהיה אביזר עונג מיני, הוא עדיין רק מכשיר. חיי אישות הם הרבה יותר מאשר משהו טכני, כפי שכבר כתבתי ולכן אין מה לחשוש מאביזר זה או אחר. במקרה הטוב הוא יהווה השלמה וישתתף ביחסי האישות שלהם המשותפים ולא תחליף.

ה. האם זה לא מאיים על הגבריות שלי?

אולי. השאלה מה זה גבר או גבריות. אם המשמעות היא שהאישה תלויה בבעלה לכל דבר ועניין ואין לה חיים בלעדיו, אז כן – זה מאיים. כי היא תדע ליהנות ממשהו מאד אישי וקרוב אליה בלעדיי בעלה, כגון: ארטיק, פלאפל או מין. אבל אם גבריות פירושה העצמה של האישה שאיתך, של נתינת מקום, של הכרה בערך האחר, של העצמה של בת הזוג שלך, של עצמאות אישית בתוך הזוגיות – אז לא רק שזה לא מאיים אלא אדרבה, הוא יכול לתת אפיקים חדשים לביטוי הגבריות. הגבריות שאני מטפח הוא של "איזהו גיבור הכובש את יצרו". יצרו בבחינת האגו ויצר השליטה. כאשר גבר משחרר... לאישתו, לילדיו ואף לסובבים אותו – זה מוליד דברים נפלאים. בתחום המיניות: שחרור הבעלות על המיניות של האישה והעברת האחריות אליה, יכול לחולל פלאים ביחסי האישות המשותפים של שני בני הזוג, ואז הגבר ירגיש "גבר גבר" ביחסים המיניים ביניהם.

ו. פתיחות

נשים רבות לא מרגישות בנוח לדבר על הנושא הזה, גם לא עם הבעל שלהן. בדומה לכך שגברים רבים לעולם לא ידברו עם האישה שלהם על אוננות והצאת זרע לבטלה לפני או בזמן שהם נשואים. להיות מסוגל לדבר על זה דורש בטחון ואמון רב בין בני הזוג ופתיחות לדבר על הדברים האינטימיים ביותר. נשים רבות לא מרגישות בנוח בכלל לעסוק בזה בפועל, גם לא בחדרי חדרים, בגלל החינוך, הסטיגמה, ההקשר המיני או כל דבר אחר. אני שם את זה כאן לידיעה. אם אישה רוצה להעמיק בנושא זה עליה לפנות לאישה מומחית בתחומים אלו.

ז. מכלל הן אתה שמוע לאו

מכלל דברינו בשבח האוננות הנשית, אפשר לשמוע מתי השימוש בזה הוא אסור או פסול. אם אכן זה מרחיק את האישה מבעלה, או מרחיק ממנה את הרצון ליחסים נורמטיביים עם בעלה, או גורם לה לרצות פחות לקיים יחסים, או שהיא מתמכרת לאוננות בצורה כפייתית וזה פוגע בהתנהלות היומיומית שלה, או כל גורם שלילי אחר בה אישית או בין בני הזוג, אז ברור ופשוט שיש להימנע מזה. במקרה זה, זה הזמן לפנות למטפל מיני על מנת לברר את הקשיים ואת הדרך הנכונה להתנהל גם בעתיד.

סיכום

כפי שכתבתי לעיל, אני בטוח שגורם רבני זה או אחר, וגם גברים אחרים שהשקפתם על אוננות היא בבסיסה שלילית, אם יבינו את נקודות שהסברתי לעיל, ייתכן שהיחס שלהם ישתנה.

מכאן הסיכום ההלכתי וההשקפתי שלי על אוננות נשית כגורם חיובי ותורם לחיי האישות החיוביים בין בני הזוג.

עדיין יש מקום לשאול, על אף שלדעתך זה מותר, האם ראוי לעסוק בזה? האם ראוי שאישה תקדיש זמן ומאמץ בעיסוק מיני אישי ואף עיסוק באיברי המין? האם אין לאישה משהו יותר חיובי לעשות?

ההסבר לכך מאד תלוי בהשקפה הכללית על מיניות. כתבתי באריכות בסיפרי "לדעת לאהוב" על הנושא הזה וכן מאמרים רבים, ולכן התשובה לשאלה זו תלויה בהשקפה התורנית והאישית הנכונה על יחסי אישות ומיניות ביהדות ובחיי האדם. שאלה זו תלויה גם במקום שהאיש והאישה נותנים לעונג להיות חלק מהחיים שלהם. עונג חיובי, כמו שכתב הרב קוק במאמרו המונומנטלי "הענג והשמחה", המופיע בחלק "עקבי הצאן" בספר "אדר היקר".

למסקנה: לאוננות נשית יכולה להיות תרומה חיובית ליחס של האישה עצמה לחיי אישות ולחיים האישיים שלה. בנוסף לכך, הכרה של האישה את הגוף של עצמה ואת המיניות של עצמה יכולים לתרום ליחסי אישות מיטיבים בינה לבין בעלה. ממכלול הידיעות והמחקרים שיש בידינו היום, אנו לא מכירים שזה פוגע ביחסי האישות בשום דרך. שיקולים אלו והשינויים ביחסים הזוגיים בין בני זוג בדורנו ביחד עם הסכנות של מיניות מחוץ למסגרת המשפחתית מכריעים נגד הדעות ההלכתיות האוסרות על אישה לאונן ובעד התי.

רפי אוסטרוף

---

המשיב, הרב רפי אוסטרוף, מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל.

מחבר הספר "לדעת לאהוב" אשר פורסם בעבר כ"אברהם שמואל" מסיבות המפורטות בהקדמת המהדורה השישית של הספר.